על זוגיות ומשפחה בפרק חדש בחיים

15 סיבות להתפרצויות כעס של גברים כלפי נשים בזוגיות
30 באוקטובר 2017

על זוגיות ומשפחה בפרק חדש בחיים
שלושה אנשי מקצוע מדברים מניסיונם האישי!

"האלמן", חיים עמית, פסיכולוג,
"הגרושה", ד"ר רבקה נרדי, סופרת ומטפלת אישית וזוגית,
"הרווק", ד"ר חן נרדי, מטפל אישי וזוגי
שלושה אנשי מקצוע משתפים מחייהם את הכניסה לפרק ב' בחייהם, חששות, מחשבות, הקושי לכונן קשר חדש ומציגים שלושה מצבים: אלמנות, גירושין, רווקות.

ספרה של ד"ר רבקה נרדי "נישואים שניים" (1994, 2005, 2014) האיר כבר לפני שנים על הצורך שהורגש – להעלות מודעות בקרב אלפי נשים וגברים שחשו את כובד הכישלון בנישואיהם הראשונים. רבים מהם רצו לתקן ולהצליח בפרק הבא של חייהם. נראה שכיום אנחנו מוכנים יותר מאי פעם ללמוד. פרק ב' בחיים הוא סיפור חדש.

בניית קשר זוגי שני אומר שעכשיו אנחנו מקימים בית שני. זהו בית שיש לו מרחב מעבר לקירות הפיזיים. את מקומה של משפחה הגרה באותו בית, תופסת את פרק ב' משפחה שחלקיה גרים במקומות שונים. מנקודת מבטם של הילדים ההורים הביולוגיים שלהם גרים בבתים נפרדים. זו חוויה חדשה, המחייבת להרחיב את חווית ההורות שהייתה מוכרת לנו בעבר. זה מחייב אותנו ואת ילדינו.

אנחנו גם אמורים להגדיר מחדש את מושג ההורות – מה בין הורות ביולוגית להורות "חורגת", (כינוי מיושן שמזכיר את אגדות העם). שאלות חדשות עולות: איך זה להיות הורה "חורג"? מה זה אומר לילדים "שלו", "שלה", "שלנו"? מה המקום של הילדים שגרים עם המשפחה ואלו שגרים מחוץ לה. הורה לא ביולוגי חשוב שיבדוק את רגשותיו כלפי הילד שאינו שלו וגם כלפי הורה הביולוגי שברשותו הילד. שכן מתרוצצים בתוכו או בתוכה רגשות אמביוולנטיים לעתים, אגרסיביים, ביקורתיים, שיפוטיים על התנהגות לקויה, ביקורת כלפי ההורה הביולוגי על חינוך לקוי, על אי הצבת גבולות וכו'. עוצמת הרגשות הללו שאם אינם מודעים ומדוברים בגלוי עלולה לפלוש לתוך התקשורת הכי תמימה כביכול. זה עלול להתבטא בחוסר אהבה לילד, אפליה פנימית, אישית, קמצנות, דעות קדומות ועוד.

בפרק ב' אנחנו אנשים יותר מבוגרים וגם יודעים יותר על מגבלותינו כבני אדם: מה אנחנו יכולים לקבל ומה לא. אנחנו פחות נוטים לצפות מיחסים שיהיו "מושלמים" שיספקו את כול צרכינו. אנחנו יודעים מעט יותר על המורכבות של הדפוסים האנושיים. מצד שני אנחנו עלולים לעשות אידיאליזציה מהשינוי – עכשיו בעיותינו ייפתרו! ומשום כך נגייס את כול התובנות החדשות שלנו כדי לאפשר לזוגיות השנייה שלנו להיות הרבה יותר מודעת וזהירה.

לפתחנו גם דילמות כלכליות: איך מנהלים את הכספים בסיר אחד או בשני סירים? מאחדים חשבונות או חשבון אחד? לפעמים קיים חשש (אמיתי או מדומה) שנפסיד את רכושנו. לפעמים ילדינו הגדולים נושפים בעורפנו שמא יקופחו…גם משפחת המוצא שלנו דואגת שמא בן הזוג החדש ינצל אותנו כספית… ולפעמים זה אנחנו שחוששים מניצול.

לצד כול אלו עלינו להתמודד עם המטענים שאנחנו מביאים אתנו (האקס/ית שלנו) – אלו מטענים "חורגים" אנחנו נושאים על גבנו ומביאים אותם איתנו לקשר החדש? חווית ניצול? זעם על בגידות? דעות קדומות שליליות כלפי נשים? גברים? דפוסי תקשורת לקויים? חשדנות? אשמה כלפי ילדינו? לפעמים השוואות שאנחנו עושים בין בת/בן הזוג הנוכחי/ת עם בן/בת הזוג הקודמים – לטובה וגם לרעה עלולה לחבל בקשר. הנטייה לעשות אידיאליזציה או למפלץ (מלשון מפלצת) את בן/בת הזוג הקודם לעומת בן /בת הזוג. זה אומר שעלינו להיפרד מאותם מטענים. הפרידה האמיתית מתרחשת לפעמים לפני הגרושים הרשמיים ולפעמים זמן רב אחרי. יש מקרים שאנשים לא נפרדים. אנחנו צריכים להיפרד מדפוסי התנהגות שחבלו לנו בסיבוב הקודם. למשל: נטייה לשתלטנות, לפרפקציוניזם, לציפיות לא ריאליות מ"גבר" מ"אישה". עלינו לעשות חשבון נפש ולחולל שינוי כדי לתת סיכוי לפרק ב.