להיות דולפין בניהול / מאת דר' חן נרדי ודר' רבקה נרדי

על גיל ושקיפות בגיל המבוגר / ד"ר רבקה נרדי
4 במאי 2007
הגבר הנואש כ"תקרת הזכוכית" של מנהיגות נשית
8 ביוני 2007

מאת דר' רבקה נרדי ודר' חן נרדי
מבוסס על ספרם של ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי "להיות דולפין – התמודדות עם תוקפנות וחולשה בזוגיות, בהורות, בעבודה ובצבא"

"למרות היותי מנכ"ל ותיק,  למרות התארים האקדמיים שלי, ולמרות הניסיון והידע הניהולי הרב שצברתי, אני נדהם כל פעם מחדש כיצד ברגעים של לחץ, כאשר אני נפגע, או כועס, חלק גדול מהמטען הערכי והמקצועי שלי פשוט נעלם ואני הופך לתוקפני ומעליב אנשים או נכנס לדיכאון ולתחושת חוסר אונים".
דבריו אלו של מנהל בכיר שהשתתף בסדנה "להיות דולפין בניהול" משקפים קושי מרכזי בניהול: כיצד להתמודד ברגעי הלחץ עם רגשות כמו תיסכול, כעס, אכזבה, עלבון, המתפרצים לעיתים באפן פוגעני המכשיל אפילו את טובי המנהלים ברגעי הלחץ שלהם. 

"להיות דולפין בניהול" משמעותו:
א.
להיות מיודד עם 'הסרדין' ו'הכריש' שבתוכנו – שני יועצים מבוהלים הנמצאים במוחנו ומשפיעים עלינו במיוחד בשעות לחץ.
ב. לטפח את הדולפין הפנימי שלנו וללמוד ממנו כיצד מרגיעים את יועצינו המבוהלים ומתמודדים בחכמה עם אתגרי החיים.

 

בשורות הבאות נכיר את יועצינו הפנימיים: את הסרדין והכריש וגם יצור כלאיים (הסרדי"ש), וכמובן, את הדולפין.


הסרדין מייצג את תחושת הנחיתות החזקה של המנהל. הוא משכנע אותנו שאיננו ראויים לתפקיד כי כל אחד מעובדינו יותר מוצלח מאיתנו ושהסיכוי היחיד שלנו לשרוד בארגון הוא לשחות עם הזרם, להיות ראש קטן, להתחנף לחזקים ולעולם לא לעמוד על שלנו. מנהל שמניח לסרדין הפנימי שלו להשתלט עליו, משול לנרקומן הזקוק לאספקה מתמדת של קבלה וחיזוקים מהזולת. הוא ימכור את כבודו העצמי ואת האינטרסים של הארגון כדי לרצות את כולם. 

 

הכריש הנו נרקומן של שליטה, הוא ירכז את כל הסמכויות בידיו וידכא יוזמות עצמאיות. הכריש משכנע אותנו שאם לא נשלוט בעובדינו ביד ברזל, הם יקומו עלינו, ימרדו בנו ויהפכו אותנו לסמרטוטים. הכריש הניהולי סובל מ'סרדינופוביה', קרי, הפחד שיגלו כי בבטנו של הכריש נמצא סרדין מבוהל. ככל שהסרדין הפנימי מבוהל וחרד יותר, מפגין הכריש הפנימי של המנהל יהירות, נוקשות, ופוגענות כלפי הסובבים אותו. רגשית, הכריש מועד להתקפי זעם, עוינות וחשדנות אפילו כלפי הקרובים אליו.

 

הסרדי"ש הנו שילוב של הסרדין והכריש. כלפי הממונים עליו הוא סרדין, מתחנף ומרצה, ואילו כלפי מטה – כלפי המזכירה, העובד החדש –  הוא פוער מלתעות ופורק על הכפופים לו את מטען המצוקה שצבר בשעות ההתחנפות אל החזקים ממנו. במצבי לחץ מתנועע הסרדי"ש בין התקפי זעם לבין דיכאון, בין תחושת חוסר אונים לבין תחושת כל יכול.

 

הדולפין הנו יועץ חכם המצויד בשתי תכונות: היכולת להציב את עצמו בנעלי הזולת ולגלות אמפטיה כלפיו. בסדנה אנו מכנים תכונה זו "קרן סונר רגשית", מעין אולטרה סאונד שבאמצעותו יכול המנהל לקלוט את הסרדין המבוהל בבטנו של הכריש, גם כאשר זה מנסה להסתירו מאחורי הבעה קשוחה והתנהגות תוקפנית. התכונה השנייה של הדולפין היא ה'אסרטיביות הדולפינית', היכולת להזדקף במים על זנבו ולהתייצב בתקיפות מול כרישים. השילוב בין שתי תכונות אלו יוצר יכולת מופלאה להתמודד במצבי לחץ בתקיפות ובאמפטיה. בסדנה אנו מתאמנים בהפעלת 'ששת שרירי הדולפין' – שש מיומנויות ניהול בסיסיות במצבי לחץ:

 

 

שרירי הדולפין
אנו מחלקים את שרירי הדולפין לשתי קבוצות: שרירי זינוק ושרירי צלילה: שלושה שרירי זינוק מייצגים את היכולת לפריצת דרך ולהתמודדות עם כוחות המשיכה של הרגלים גרועים, את היכולת לעמוד על שלנו באסרטיביות ואת אומץ לב להיות גלוי לב ולבטא צרכים, רצונות ורגשות בתקיפות אך גם בחמלה כלפי הזולת. שלושה שרירי צלילה המייצגים את היכולת להפעיל סונר רגיש הקולט ומודע לדיבורם של הסרדין והכריש שבתוכנו, את היכולת לשים את עצמנו בנעליהם של אחרים ולקלוט את רגשותיהם, מצוקותיהם, עמדותיהם המוסוות ולאותת לזולת שאנו מכירים בעמדותיו ומכילים את רגשותיו, גם כאשר איננו מסכימים עימו. שריר נוסף במערכת שרירי הצלילה הוא שריר סנפירי הניווט המייצג את יכולתו של הדולפין לתכנן מתחת למים את מהלכיו כאשר יזנק אל מחוץ למים. תכנון זה כולל את היכולת להגדיר מטרות (אנו מבחינים בין מטרות סרדיניות, מטרות כרישיות ומטרות דולפיניות), היכולת לתזמן את היציאה מהמים למקום ולזמן המתאימים והיכולת לצפות תקלות אפשריות ולתכנון תגובות מתאימות.

 

מבנה הסדנה: הסדנה בנויה על מספר הרצאות קצרות, סיפורים אישיים של המשתתפים ושל המנחה, דיונים, משחקי תפקידים ותרגילים שונים שמטרתם לאמן את "שרירי הדולפין".

 

מה לקחת מהסדנה:
בסיום סדנאותינו אנו שואלים את המשתתפים/ות: "מה לקחת מהסדנה?", להלן מקבץ תשובות:

* "בעקבות הסדנה זיהיתי איפה אני מתנהג כסרדין, איפה אני כריש ובאילו מצבים אני פשוט לא יודע מה
    להיות דולפין. לקחתי מהסדנה רשימה של מצבים שבהם אני צריך ללמוד מה זה להיות דולפין".
* "למדתי שכדי להגיב כדולפין במצבי לחץ, אני חייב קודם כל להרגיע את הסרדין והכריש שלי. המטאפורות האלה של סרדין כריש דולפין, עשו לי סדר בראש. בעקבות הסדנה הצלחתי להתמודד הרבה יותר עם מצבים שבהם הפיוז היה קופץ לי…". 
* "למדתי שכאשר אני לא מכחיש או מסתיר את קיומם של הסרדין והכריש בתוכי, אלא  מדבר איתם, קל לי יותר להתמודד איתם ולפעול כדולפין".
* "למדתי על המחסומים שלי לתת ולקבל חום, הערכה ופרגון ביחסיי עם אנשים. בתרגיל "הליטוף הדולפיני"  למדתי כמה הפרגון חשוב ואני לוקח על עצמי להתאמן ב"ליטופים דולפיניים".
*"בחיים שלי לא עברתי חוויה כזו של פרגון כמו בסדנה הזו. אנשים מהצוות שלי אמרו דברים טובים על עצמי. ונדהמתי כמה אני צמא למילים החמות האלה. מה שאני לוקח מהסדנה הזו כמנהל זה החשיבות הרבה של להגיד מילה טובה לעובדים, לעמיתים ואפילו למנהלים שלי".
*"נעשיתי מודע לכך שהמון פעמים אני רוצה לפעול בדולפיניות – למשל להודות בטעות שעשיתי, או 
   להתנצל בפני עובד שפגעתי בו – אבל לא מעיז כי אני פוחד שיפרשו  את  ההתנהגות שלי כסרדינית
   חנפנית. לקחתי מהסדנה אומץ להתגבר על הפחד ולזנק עם הדולפין שלי ולהיות יותר אני".
*"שמחתי לגלות בסדנה שאני פועל בדולפיניות בהמון מצבים ולקחתי מהסדנה חשק להמשיך
    ולהגביר את הדולפיניות שלי עוד ועוד".
*"לקחתי מהסדנה את ההבנה שכולנו, עובדים, מנהלים, עמיתים דומים יותר ממה שחשבתי. לכולנו יש
    סרדין מבוהל וכריש תוקפן שמנסה להסתיר את הסרדין שלו. אני חושב שאני מבין יותר את האנשים
    שעובדים איתי ומרגיש קרוב יותר אליהם".
* " הבנתי כמה קוצר הרוח שלי מכשיל אותי ולמדתי שכדי לזנק עם הדולפין שלי מעל למים, אני צריך
    לאפשר לו לקחת אוויר, לצלול לעומק ולאפשר לו לתכנן ולצבור תנופה ורק אז לבחור מתי ואיך לזנק  
    החוצה ולטפל בבעיות ובאתגרים". 
* "לפעמים אני פועל ככריש מתוך אמונה שכך אשיג את המטרות שלי ביתר יעילות, כיום אני מבין את 
    המחיר ששילמתי על ההתנהגות הכרישית שלי בעבודה ובבית".
* "למדתי להרגיע את הכריש שלי במצבים שאינם בשליטתי. החל בפקק, או נהג שלא נוסע באור ירוק
   ומעכב אותי, וכלה בטעויות שנעשו על ידי אחרים" .
* "למדתי שלמרות שהדרך הדולפינית לעיתים ארוכה יותר מהדרך הסרדינית או הכרישית, אני אוהב 
   ללכת בה מפני שהיא משפרת את יחסיי עם בבית ובעבודה, היא מניבה תוצאות טובות יותר ומשתלמת
   לטווח הארוך פי כמה מההתנהגות הכרישית והסרדינית ובעיקר, כאשר אני מצליח להתגבר על הסרדין
   והכריש שלי אני אוהב יותר את מי שמביט אלי מן המראה כל בוקר".

 

בסיומה של הסדנה ביקשנו מהמשתתפים להגדיר בקצרה מה זה בשבילם "להיות דולפין". אחד המנהלים אמר: "בשבילי להיות דולפין זה להתגבר על הפחד להודות בטעויות שעשיתי, ולנסות לתקנן ככל יכולתי". ייתכן שבהשראת דבריו בחרנו לסיים את ספרינו להיות דולפין במילים הבאות: " הטעויות שלנו הם סימן לאנושיותנו, המאמץ לתקנן הוא עדות לאינטליגנציה שלנו". ("להיות דולפין", עמ' 261)