זוגיות

14 במרץ 2018

הקוד המוסרי ביחסים הזוגיים בעידן המודרני

הקוד המוסרי ביחסים הזוגיים בעידן המודרני מאמר מאת ד"ר רבקה נרדי הרחבה של הרצאה שהוגשה במסגרת סמינר של ד"ר רינה שחר, אוניברסיטת בר-אילן, 24/12/2017   פתיחה מהי ברית זוגית. מעבר להיבט המשפטי והכלכלי אנחנו מתכוונים לברית שמדברת על מחויבות מינית ופסיכולוגית, לצעוד ביחד במסע החיים בטוב וברע. זו למעשה תמציתה של המונוגמיה שכה רבים מדברים בה סרה. אומרים עליה שהיא לא "אנושית", כלומר שאי אפשר לעמוד בכלליה הנוקשים. ולמרות זאת בטקסי הנישואים עומדים השניים ומכריזים קבל עם ועדה את נדריהם האומרים אנחנו מבטיחים זה לזו לעמוד במילה שלנו. להעניק את כול כולנו, גם אם יהיה קשה גם אם יהיו פיתויים. […]
26 בדצמבר 2017

טרור מנקודת מבט פמיניסטית

טרור מנקודת מבט פמיניסטית דר' רבקה נרדי, מכון דיאלוג בחינת הטרור זקוקה לנקודת מבט פמיניסטית, המצביעה על הדמיון בין דיכוי נשים בידי גברים לדיכוי עם כבוש בידי כובשיו. הנכונות של ה'שולט' להכיר בדיכוי שלו  ובכך ששוויון לאלו שהוא שולט בהם יפעל גם  לטובתו, תאפשר את החתירה בפועל להשגת השלום הרעיון, כי גם לטרור הפוליטי 'פנים פמיניסטיות' חלף בראשונה במוחי כאשר צפיתי מהצד, ב'מבט אנתרופולוגי', וכמי שעוסקת בבעיות בזוגיות, בחילופי מהלומות, ממשיות ומילוליות, בין נציגינו בממשלת ישראל לבין נציגי הפלגים השונים של הצד הפלשתיני. הרצון 'לקרוא אותם לסדר' ולהזמין את נציגי שני הצדדים ל'טיפול זוגי' הלך וגבר ככל שזיהיתי את דפוסי […]
15 במאי 2016

זוגיות בגיל המבוגר – דנה הררי משוחחת עם ד"ר רבקה נרדי, 2010

תמונה מתוך הסרט הנודע "האגם המוזהב". בן הזוג שאותו מגלם השחקן הנרי פונדה תועה בדרכי היער הסמוך לביתו . הוא נבוך ומבויש. הוא יושב על כסא באכסדרת הבית ורעייתי {השחקנית קתרין הפבורן} מתקרבת וניצבת לצידו וכשהוא שואל אותה ממה עוד יש לה לחפש אצל זקן סנילי שכמותו היא מחבקת אותו ברוך. תמונה של זוגיות שיש בה רוך ואהבה, השלמה וקבלה. דנה: האם זו תמונה אופיינית לזוגיות המבוגרת? אני יושבת עם הדוקטור רבקה נרדי סופרת ומטפלת אישית וזוגית , מנהלת יחד עם בן זוגה הדוקטור חן נרדי את מכון "דיאלוג" ועוסקת בתחומים שונים כמו העצמת נשים, יחסים במשפחה, זוגיות ויחסים בין […]
15 במאי 2016

המשפחה החדשה מנקודת מבט טיפולית מאת ד"ר רבקה נרדי, בית אביחי, ירושלים בהשראת עבודת הדוקטורט של ד"ר רבקה נרדי* 12/6/2011

אני מטפלת אישית וזוגית שנים רבות. היותי פמיניסטית משפיע על גישתי המקצועית הרואה בטיפול דיאלוג בגובה עיניים על החיים. מודעותי לפסיכולוגיה הייחודית של כל מין שנתה את חיי כאדם פרטי וכאשת מקצוע. למדתי שוב ושוב כמה הזיקה בין תרבות וחוויה אישית הוא רב עוצמה על האדם – גבר או אישה עד כדי השפעה על חלומותינו, שאיפותינו ותהליך קבלת ההחלטות המכריעות בחיינו. בקיצור, גם אם נדמה לנו שאנחנו אנשים בוחרים – אנחנו לא ממש "בוחרים", אלא רבות מבחירותינו מושפעות מהמגדר שלנו. לא כל שכן שיש למגדר השפעה על התנהגותנו בזוגיות, במשפחה. המשפחה ששנתה את פניה בעקבות מהפיכת המינים ועוד השפעות. אך […]
11 במאי 2015

תשוקה ושמחת חיים בחוויה האישית והזוגית /ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג" על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 31/3/2015

תראו לי אדם שלא רוצה לחוש שמחה. תילי תילים של מחקרים בדקו מה גורם לנו אושר, סיפוק, שמחה, שמחת חיים. האם ערכים אלו מאגדים בתוכם את המכלול הבטוח של בריאות טובה, אהבה, משפחה טובה, נישואים טובים, ביטחון כלכלי (כסף) ועיסוק משמעותי? לכאורה אכן כך. הרי אלו הם המטרות עליהם גדלנו ושמהם למדנו למה לשאוף. ובכול זאת למדנו, גם מהעולם הטיפולי וגם ממחקרים, שלעתים אין זה מספיק. שהרי מי האדם שיש לו "הכול". כלומר חסרונו של דבר אחד יכול לגרום לנו מצוקה. מכאן תצמח השאלה, למה שלא נלמד לראות את חצי, או יותר מכך, של הכוס המליאה? הניסיון האנושי מלמד אותנו שרובנו נוטים לראות את החסר יותר מאשר את היש. כדי לקבל את החיים כפי שהם ולשמוח איתם עלינו ללמוד לראות את התמונה הגדולה. ראייה זו נובעת מהחלטה מודעת.  לא במקרה תורת החסידות שלנו גורסת ששמחה היא מצווה. מן הסתם אין היא באה לנו "סתם ככה".
23 בנובמבר 2014

להתאהב מהר ולאהוב לאט בפרק ב' – מאת ד"ר חן נרדי

להתאהב מהר?

אנא הסירו דאגה מליבכם, איני מתכוון להציע לכם ולמטופליכם להיפטר משיקול הדעת ולהיסחף במהירות לקשר עם גבר או אישה שעל פניו, אינם מתאימים לכם. כשצריך לברוח מקשר – אז לברוח ומהר. אם כן מה ההיגיון בהמלצה "להתאהב מהר ולאהוב לאט"?

התאהבות ואהבה שונות מהותית זו מזו. ההתאהבות מהירה, קצרת מועד, מבוססת על השתוקקות גופנית ונפשית עזה, מלווה בתחושת אושר חסר גבולות כמו גם בסבל הנובע מחרדה מנטישת האהוב ובקנאה עזה.  אהבה, בניגוד להתאהבות, מצריכה עבודה פנימית ואיטית:  מודעות למגבלות האישיות ושל בן/בת הזוג, איפוק ואורך רוח,  נכונות להתפשר ולהתגמש, אומץ לב להיות גלויי לב זה עם זה, אמפטיה לשמחותיו וסבלותיו של בן/בת הזוג, הדדיות בנתינה ובקבלה, ומחויבות ארוכת טווח.

18 ביולי 2014

רשימה 53:מהתפרקות להתרחבות/ ד"ר רבקה נרדי, 1/7/2014

 

המשפחה המתרחבת עם פתיחתו של פרק ב' בחיינו הזוגיים

רשימה מקוצרת פורסמה לראשונה באתר "ניוסטטוס" http://bit.ly/1kYcYGp

  

"בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפרדנו?

בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפגשנו מחדש, ואחרת, כדי לכונן יחסים חדשים?

יש לנו ילדים משותפים, עניינים שצריך להסדיר. האם סלחנו, כדי שנוכל לשוב ולהיות "ענייניים" זה לזו?

מה קורה כאשר אנחנו נפגשים? על מה אנחנו מדברים, ואיך?

האם אתה עדיין מרגיז אותי, בכול פעם שמכוניתך מתקרבת אלינו לקחת את הילדים?

האם את עדיין מוציאה אותי מן הכלים, בכול פעם שאני שומע מהילדים על "מעללייך"...?

האם אנחנו "נעזרים בילדינו כדי להעביר מסרים ורמזים?

11 ביוני 2014

לתת ולקבל: נתינה וקבלה ביחסים הזוגיים והמשפחתיים/ד"ר חן נרדי ד"ר רבקה נרדי

ב 4 ביולי 2014 תתקיים הרצאתנו "לתת ולקבל" 

. http:/www.dialog-nardi.co.il/Images/Files/193_1399486950000.pdf

המאמר פורסם לראשונה באתר "טיפולנט" ב26/5/2014

http://www.betipulnet.co.il/particles/

אחת התובנות היותר מעניינות על מהותה של הזוגיות המודרנית היא שתחושת הסיפוק ביחסים קשורה בעיקר לחוויה הרגשית, יותר מאשר לחלוקת תפקידים או סוגיות כלכליות. כאשר נחשפתי (רבקה) לראשונה לתובנה זו נדהמתי שכן הייתי בטוחה, בהיותי דוגלת בגישה שוויונית המעוגנת בחשיבה פמיניסטית, כי מה שיקבע את תחושת הנחת הוא, חלוקת תפקידים. בחרנו לפתוח כך את הרשימה שלנו כדי להדגיש שכאשר אנחנו מדברים על קבלה ונתינה, המשקל הגדול של חוויות אלו קשור למשמעותם הרגשית, לאופיים של היחסים.......