15 במאי 2016
מאמר מתוך: אחרי השלום: המשימות הדחופות של החברה בישראל בעריכת ניצן יניב ועמנואל מרקס, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פורסם בעותקים בודדים מבוא: למה חשוב לדבר על זה – לתרגם את חזון השוויון בין המינים למלאכת החיים ? לאחר למעלה מארבעים שנה של התעסקות פעילה, לעתים לוחמנית מאד, בנושא השוויון, היינו יכולים לצפות לתוצאות אחרות: יותר :שים תופסות עמדות מנהיגות בכלכלה ובפוליטיקה, הפחתה ניכרת באלימות גברים כנגד נשים, וכמובן ירידה משמעותית במספר מקרי הגירושים. אילמלא העניין היה מאד רציני כמעט יכולנו לגחך. הכל יודעים שהמאבק על שוויון, למרות כמה הישגים חשובים מאד לקדום מעמדה של האישה, לא באמת הצליח […]
15 במאי 2016
ריגושים – בין דייטים להתאהבויות וירטואליות דר' רבקה נרדי* מיועד לטור "לדעתי האישית", קוסמופוליטן יולי, 2008–07–15 בחרתי בנושא זה כי הוא מסקרן אותי, לא רק כמטפלת אישית וזוגית, אלא כאדם פרטי המנסה להבין את השינויים העצומים המתחוללים בחיינו, גם בתחום האהבה. אני שואלת את עצמי האם היום, בשנות האלפיים, השתנו פניה של האהבה, ההתאהבות? האם אנחנו, נשים וגברים כל כך אחרים מנשים וגברים בדורות קודמים? הרי מאז ומעולם נשים וגברים התאהבו זה בזו,אולי בסתר (כי הזמנים היו אחרים),התגעגעו, התרגשו וחיפשו ריגושים בחייהם. נכון רובם לא יכלו בימים ההם לממש את חלומותיהם. בעולם המסורתי (שקיים עדיין בחלקים רבים של עולמנו המודרני) […]
3 באוקטובר 2014
רשימה זו מבוססת על הרצאותיי, כתיבתי וחוויותיי כמטפלת. היא לא נולדה כתוצאה מאירוע או כותרת בעיתון. היא דומה מעט למאמר (אם כי לא מאמר אקדמי) ופחות ל"רשימה" ולכן אולי אינה מתאימה לז'אנר הרשימות שבסגנונן (אם אדמה אותן לשפת הציור) דומות יותר לרישומים. ובכול זאת לא "התאפקתי".
***
כשהייתי ילדה קטנה שמחתי שנולדתי ילדה... לא הבנתי את פשר הברכה – "ברוך שלא עשני אישה". אהבתי להיות ילדה רגישה, לאהוב יופי, לחלום חלומות רומנטיים, להישבע לעולמי עולמים לנאמנות לחברות... להיות כמו אמא...כשהייתי נערה נפקחו עיני לראות סימנים של אפלייה.
2 באוקטובר 2007
בתוך: פוליטיקה זה כן בשבילי, שדולת הנשים בחסות קרן אדנהואר, 1995.
יש משהו מאיים במזג האויר הפוליט, בעולם העבודה - הסגנון, התחרות, מאבקי הכוח, המניפולציות התיכנון האסטרטגי... שפה זרה וגם קשה. נשים מציבות לעצמן וגם לגברים, דילמה שהיא גם אתגר חדש - לשחק את המשחק הפוליטי תוך שילוב כוח עם הגינות. שילוב אמיתי בין הנסיון שגברים צברו במאות שנות התעסקות פוליטית לבין תפיסת עולמן של נשים שנבנתה על בסיס אחר - נסיון עשיר ביחסי אנוש, כדי שהאתגר הזה יקבל את ההזדמנות האמיתית עלינו הנשים ליזום אותו, ליצור אותו. סגנון ההידברות שלנו עם הגברים בחיינו ועם גברים בעולם הפוליטי יגדיר במידה רבה את האופן בו הם יראו אותנו. התשובה, אם כן, אינה בהעתקה עיוורת של הסגנון שעובד בשבילם, אלא בסגנון הידברות שהולם את אמונותינו וכישורינו. הסגנון האסרטיבי אותו אציג במאמר זה מייצג לדעתי את אותו שילוב מופלא בין עוצמה ואמפאתיה, בין מטרתיות לבין אנושיות.
יש משהו מאיים במזג האויר הפוליט, בעולם העבודה - הסגנון, התחרות, מאבקי הכוח, המניפולציות התיכנון האסטרטגי... שפה זרה וגם קשה. נשים מציבות לעצמן וגם לגברים, דילמה שהיא גם אתגר חדש - לשחק את המשחק הפוליטי תוך שילוב כוח עם הגינות. שילוב אמיתי בין הנסיון שגברים צברו במאות שנות התעסקות פוליטית לבין תפיסת עולמן של נשים שנבנתה על בסיס אחר - נסיון עשיר ביחסי אנוש, כדי שהאתגר הזה יקבל את ההזדמנות האמיתית עלינו הנשים ליזום אותו, ליצור אותו. סגנון ההידברות שלנו עם הגברים בחיינו ועם גברים בעולם הפוליטי יגדיר במידה רבה את האופן בו הם יראו אותנו. התשובה, אם כן, אינה בהעתקה עיוורת של הסגנון שעובד בשבילם, אלא בסגנון הידברות שהולם את אמונותינו וכישורינו. הסגנון האסרטיבי אותו אציג במאמר זה מייצג לדעתי את אותו שילוב מופלא בין עוצמה ואמפאתיה, בין מטרתיות לבין אנושיות.
2 באוקטובר 2007
מתוך: המבוא ל "בין העונות"- על נשים באמצע החיים, מאת דר' רבקה נרדי, מודן 1991, עמ' 13 – 11 הספר יצא לראשונה בהוצאת קשת של ישעיהו קשתן ז"ל.
המחצית הראשונה בחייהן של רוב הנשים מעוצבת עדיין על-פי תפישת התפקידים המסורתיים במשפחה. גם אם את אשה הישגית-מודרנית, תפקידיך כאם, כרעיה וכעקרת-בית מובנים לתוך סיגנון חייך. העמדות האישיות מעוצבות, בדרך כלל, על-פי ציפיות ואילוצים ו/או אפשרויות, שאת רואה אותם כמתאימים לעולמך. במחצית הראשונה מעוצבת איפוא נשיותך על-פי ציפיות, על-פי תפקידים. את קשורה בטבורך לאהבת יקיריך, המצפים לטיפולך. אמצע החיים הוא עידן המעבר לקראת המחצית השנייה. אירועי החיים יוצרים בעולמך מציאות חדשה - ילדים בוגרים, הורים מזדקנים, הפסקת מחזור הפוריות - לצד בעיות, של חיפוש דרך ו/או שחיקה בקריירה, גם בזוגיות. עולמך מישתנה. גופך מישתנה. את צוברת כוח. את מחפשת כיוונים חדשים.
2 באוקטובר 2007
מתוך: "אשה בזכות עצמה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת מודן 1989, פרק 7, עמ' 173 – 158 הספר יצא לראשונה בהוצאת "קשת" של ישעיהו קשתן ז"ל.
כה רבות מאתנו בוחרות את "הדבר הנכון" ואינן מסתכנות באותו עימות, מסוכן בין ה"בחירות הנכונות" - "שלהם" לבחירות שלנו. "הדבר הנכון" הוא הדבר ה"מסתדר נכון" עם המוסכמות החברתיות, שמייצגיהן, הנאמנים הם הוריך, כאשר היית ילדה (אולי גם היום), בן-זוגך (אם נישאת) ומיני דמויות סמכותיות, ש"יודעות יותר טוב" איך צריך ומה רצוי לבחור. אם את "ילדה טובה", מאוחר יותר "בחורה שלא עושה בעיות" - את לומדת לבחור את מה שממילא בחרו בשבילך. את גם מאמינה, שזה טוב לך, ואם, חלילה, עולים הספקות - כי את רואה סביבך אפשרויות אחרות, כי את כבר חווה את העולם אחרת, אולי משום שבגרת, אולי משום שהעזת לתת דרור לרגשות רדומים - את, אולי תמהרי להכחיש, להסביר, לטשטש, ורק לא לעמוד מול מציאות, שיש בה אולי בשורה חדשה מאיימת לפי תפיסתך. את עוצמת עיניך מלראות את הסיכוי שבחופש. וייתכן, שהצורך בשינוי יהיה חזק מהפחד, ואת תעזי להתבונן פנימה ולהסתכן בשינוי, בבחירות של אמת. מאמר זה מלמד כיצד להציב גבולות מול אלו הלוחצים עליך לא להקשיב לצו לבך ושכלך. הנה העקרונות:
כה רבות מאתנו בוחרות את "הדבר הנכון" ואינן מסתכנות באותו עימות, מסוכן בין ה"בחירות הנכונות" - "שלהם" לבחירות שלנו. "הדבר הנכון" הוא הדבר ה"מסתדר נכון" עם המוסכמות החברתיות, שמייצגיהן, הנאמנים הם הוריך, כאשר היית ילדה (אולי גם היום), בן-זוגך (אם נישאת) ומיני דמויות סמכותיות, ש"יודעות יותר טוב" איך צריך ומה רצוי לבחור. אם את "ילדה טובה", מאוחר יותר "בחורה שלא עושה בעיות" - את לומדת לבחור את מה שממילא בחרו בשבילך. את גם מאמינה, שזה טוב לך, ואם, חלילה, עולים הספקות - כי את רואה סביבך אפשרויות אחרות, כי את כבר חווה את העולם אחרת, אולי משום שבגרת, אולי משום שהעזת לתת דרור לרגשות רדומים - את, אולי תמהרי להכחיש, להסביר, לטשטש, ורק לא לעמוד מול מציאות, שיש בה אולי בשורה חדשה מאיימת לפי תפיסתך. את עוצמת עיניך מלראות את הסיכוי שבחופש. וייתכן, שהצורך בשינוי יהיה חזק מהפחד, ואת תעזי להתבונן פנימה ולהסתכן בשינוי, בבחירות של אמת. מאמר זה מלמד כיצד להציב גבולות מול אלו הלוחצים עליך לא להקשיב לצו לבך ושכלך. הנה העקרונות:
-
היי בהירה וברורה במסר שאת מעבירה.
-
השתמשי גם בהצבה חלקית של גבולות.
-
הסתייעי במינון הנכון של "השרירים הנחוצים".
-
הגיבי על סגנון, אם נחוץ, לפני שאת מטפלת בתוכן.
-
הבחיני בין כוונותיו הטובות של בן-שיחך לבין יכולתך ו/או רצונך להענות להצעותיו.
2 באוקטובר 2007
מתוך: המבוא ל"אשה בזכות עצמה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת מודן 1989, מבוא, עמ' 9-13 הספר יצא לראשונה בהוצאת "קשת" של ישעיהו קשתן ז"ל.
הגישה האסרטיבית מעוגנת בתיאוריה ההתנהגותית-קוגניטיבית בפסיכולוגיה. תרומתה הייחודית של תיאוריה זו היא בגישתה לבעיות-אנוש מנקודת-מבט של "כאן ועכשיו", של זיהוי המיומנויות החסרות לאדם, שהיעדרן מביא אותו להתנהגויות המזיקות לו ולסביבתו. יש קשר בין "נשיות" סטראוטיפית לבין חסכים במיומנויות חברתיות. כדי לענות על הציפייה החברתית על אשה להבליט סוג מסוים של תכונות תוך כדי בלימתן של אחרות. לדוגמה: אשה נדרשת להבליט את רכותה, מסירותה ויכולת הענקתה על חשבון עמידה תקיפה על זכויותיה. כאשר אין אשה ממלאת ציפיות אלו, היא מסתכנת בענישה חברתית, שמשמעותה איום על כוח-משיכתה הנשי, האשמתה כ"מסרסת גברים" ובדידות. למידה ואימון באסטיביות אישית מסייעת לאשה להתמודד עם הרגלים שלמדה ולבטא עצמה בייתר אוטנטיות המחזק את כושר עמידתה להגן על זכויותיה.
הגישה האסרטיבית מעוגנת בתיאוריה ההתנהגותית-קוגניטיבית בפסיכולוגיה. תרומתה הייחודית של תיאוריה זו היא בגישתה לבעיות-אנוש מנקודת-מבט של "כאן ועכשיו", של זיהוי המיומנויות החסרות לאדם, שהיעדרן מביא אותו להתנהגויות המזיקות לו ולסביבתו. יש קשר בין "נשיות" סטראוטיפית לבין חסכים במיומנויות חברתיות. כדי לענות על הציפייה החברתית על אשה להבליט סוג מסוים של תכונות תוך כדי בלימתן של אחרות. לדוגמה: אשה נדרשת להבליט את רכותה, מסירותה ויכולת הענקתה על חשבון עמידה תקיפה על זכויותיה. כאשר אין אשה ממלאת ציפיות אלו, היא מסתכנת בענישה חברתית, שמשמעותה איום על כוח-משיכתה הנשי, האשמתה כ"מסרסת גברים" ובדידות. למידה ואימון באסטיביות אישית מסייעת לאשה להתמודד עם הרגלים שלמדה ולבטא עצמה בייתר אוטנטיות המחזק את כושר עמידתה להגן על זכויותיה.
4 במאי 2007
במסגרת פרלמנט הנשים 20 בינואר 2002 .
בחינת הטרור זקוקה לנקודת מבט פמיניסטית, המצביעה על הדמיון בין דיכוי נשים בידי גברים לדיכוי עם כבוש בידי כובשיו. הנכונות של ה'שולט' להכיר בדיכוי שלו ובכך ששוויון לאלו שהוא שולט בהם יפעל גם לטובתו, תאפשר את החתירה בפועל להשגת השלום.