אור מריר / ד"ר רבקה נרדי – "הדים", 2013

חוט עדין ביותר מחבר בן דמויותיהם של נשים וגברים, גיבורי קובץ הסיפורים החדש של רבקה נרדי. נשים וגברים ששרדו אירועים שקרו להם ואשר כפו עליהם לפעול בפתאומיות ולגלות תוך כדי את מהותם הנסתרת.

הם תוהים, שואלים, מחפשים, חוקרים בניסיון להבין את משמעות חייהם, את הכאב, את ההתרוממות כל פעם מחדש. שמונה עשר סיפורים בקובץ.

אב שנוסע לפגוש את בתו ומוצא אותה זרה, אשה נבגדת שמצאה פתרון-הסדר לכאבה, צעירה שבאה חשבון עם מאהבה הנשוי, לשעבר, אישה הנמלטת מבעל חולה נפש, אם המגלה את בתה מחדש בביקור בניו-יורק, אישה בהתעוררות לאחר אהבה נכזבת, גלגולה של טבעת שנמצאה במחנה ריכוז והפכה לסמל של אחווה נשית , ועוד.

נרדי משרטטת את דמויותיהם של גיבוריה כרישומים עדינים, נשים וגברים המודעים לבדידותם הקיומית. הם מחזיקים בתוכם עוצמה ואומץ הפורצים מתוכם לפתע, כדרכי מילוט, כהישרדות, כניסיון לחיות את החיים על אף הכול.

לרכישת הספר, צור קשר לרכישת גירסת הספר האלקטרונית

המלצות

ד"ר רינה שחר אוניברסיטת בר-אילן

ממליצה על הספר "אור מריר"


2.7.2013 ברצוני להמליץ על  " אור מריר " ספרה החדש של ד"ר רבקה נרדי בהוצאת הדים. הספר מורכב מסיפורים קצרים כתובים בשפה קולחת ומרתקת,כל סיפור הוא פנינה מרגשת על קשרים בין בני אדם ועל הכאב שכרוך בכל קשר,על היחסים שבינו לבינה בזוגיות במשפחה ובהורות. המשך…

יואל כהן

המלצה על ספרה של ד"ר רבקה נרדי "אור מריר" (סיפורים קצרים), הוצאת "הדים"


פיסות של חיים, דמויות שאתה הקורא נקשר אליהן ומתקשה להיפרד מהן. השאלה מה כאן מציאות ומה כאן דמיון המעסיקה אותך בתחילה נמצאת מיותרת כי כאשר אתה מזדהה עם דמות, היא חיה וקיימת בעיניך. וזה הישגה הגדול של רבקה נרדי באוסף הסיפורים היפה הזה. המשך…

יפה בנימיני

על הספר "אור מריר" מאת ד"ר רבקה נרדי הוצאת "הדים", 2013


ספר הסיפורים "אור מריר" הוא ספרה ה-13 של ד"ר רבקה נרדי, שעל גב העטיפה של הספר כתוב עליה, שהיא "נמנית עם אנשי המקצוע הבכירים בתחום העצמת נשים, יחסי ילדים והורים, זוגיות, יחסי גברים ונשים בעולם האישי והמקצועי."   ואכן כל אחד מהסיפורים בספר זה מציג מתוך תחומים אלו של עיסוקה, מצב אנושי , שהוא בבסיסו מצב בעייתי ומורכב . המשך…

סיגל אשל, עורכת הספר

דברים על "אור מריר" , ספרה של ד"ר רבקה נרדי במסיבת השקת הספר, 23/10/13


ערב טוב, נעים לי מאוד להיות כאן הערב ולדבר לפניכם כמיילדת ואולי כאומנת של הספר הטוב הזה. אני רוצה לפתוח בקטע קצר מתוך הסיפור, "אחרי עשרים שנה", הסיפור החמישי בספר: "מה אלבש? אימצה את מוחה. היא עמדה נוכח ארון הבגדים שלה, לא מסוגלת להחליט, הולכת ומסתבכת במחשבות פתלתלות ומתמלאת בהתרגשות בהולה מהסוג השנוא עליה. גערה בעצמה: את לא מתביישת. זכרי את גילך. זכרי מה עברת מאז. נכון, חלפו עשרים שנים אבל את כבר לא אותה אחת. בכלל לא חשוב מה תלבשי. ופתאום נהיה לה חם, אף-על-פי שהמזגן פעל כמה שעות. התנפלה על ארון הבגדים, דפדפה בו בבהילות, מלמלה את מלמוליה הנזעמים על בגדיה שאף פעם "לא מתאימים" לא לה ולא לאירועים שלה. הרגישה מגוחכת, טיפשה, פתטית, עלובה."   המשך…

ענת מיכאליס-לוי

אמנית


לאט לאט נכנסתי פנימה - לרגע עדין וקשה. לסיפורים - שחלקם מצמררים! ועוררו בי הזדהות עמוקה ועצב, אבל גם חיוך ותקווה. כל מיני פתרונות מוזרים והשלמה עם קיום הזוי של חיים. המון דמיון באופן של המספרת. גם מאוד שימח אותי שהסיפורים קצרים וקולעים. "ככה הם" חלקם בוטים בשפה (אמיץ) ובתוכן, ומתערבבים פתאום לעידון ואיפוק של טשטוש וצלילות. עצבות. אמת. זכרון. השלמה. טיול. שיטוט. נוף. אוכל. דיבור לכאן ולכאן. אחר כך במחשבה נוספת (כרגיל אצלי) שמתי לב פתאום, שהסיפורים הקצרים הם בעצם גדולים ומאזכרים 'המון' דברים. קצת כמו אנציקלופדיה ללא חוקי א' ב' הנה למשל: ספרו של רוי יעקובסון, ספר נורווגי (עמ' 31), הנס פלאדה, "לבד בברלין" (עמ' 51), יצחק בשביס זינגר (עמ' 60), הסרט "עידן התמימות" (עמ' 111),....סרט נפלא. באמת. gillian wearing - עמ'160)....אמנית נפלאה לדעתי "האחר" בפסיכולוגיה, מחלת האלצהיימר, דיכאון, ועוד ועוד.

סיגל אשל, עורכת הספר

סיגל אשל ממליצה -"אור מריר" – בשבחי הפשטות המורכבת


  בימים אלה שלוחמה ״בלתי קונבנציונאלית״ עומדת באוויר, כשהכול מוחצן ובלתי קונבנציונאלי בעליל, או לפחות שואף להיות כזה - אדיר, עצום, מדהים, קולוסאלי בקנה מידה אוניברסאלי - נוצר לעתים געגוע למתינות, לפנים אנושיות שניתן לזהותן ולהזדהות עמן, למינוריות, לתהליך, למופנמות, לפשטות. המשך…