עמוד קטגוריה

11 במאי 2015

תשוקה ושמחת חיים בחוויה האישית והזוגית /ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג" על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 31/3/2015

תראו לי אדם שלא רוצה לחוש שמחה. תילי תילים של מחקרים בדקו מה גורם לנו אושר, סיפוק, שמחה, שמחת חיים. האם ערכים אלו מאגדים בתוכם את המכלול הבטוח של בריאות טובה, אהבה, משפחה טובה, נישואים טובים, ביטחון כלכלי (כסף) ועיסוק משמעותי? לכאורה אכן כך. הרי אלו הם המטרות עליהם גדלנו ושמהם למדנו למה לשאוף. ובכול זאת למדנו, גם מהעולם הטיפולי וגם ממחקרים, שלעתים אין זה מספיק. שהרי מי האדם שיש לו "הכול". כלומר חסרונו של דבר אחד יכול לגרום לנו מצוקה. מכאן תצמח השאלה, למה שלא נלמד לראות את חצי, או יותר מכך, של הכוס המליאה? הניסיון האנושי מלמד אותנו שרובנו נוטים לראות את החסר יותר מאשר את היש. כדי לקבל את החיים כפי שהם ולשמוח איתם עלינו ללמוד לראות את התמונה הגדולה. ראייה זו נובעת מהחלטה מודעת.  לא במקרה תורת החסידות שלנו גורסת ששמחה היא מצווה. מן הסתם אין היא באה לנו "סתם ככה".
11 במאי 2015

קשר בינדורי במשפחה המודרנית/ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג" על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 29/3/2015

למי מאיתנו אין חזון, מודל ברור של משפחה? לפעמים זו המשפחה שלנו שדמתה לשבט. לפעמים דווקא משום שגדלנו במשפחה קטנה או מפורקת אנחנו מעתיקים בדמיוננו את מודל המשפחה הענקית שביטויה מגיע לשיא בשני החגים הגדולים: ראש השנה וליל הסדר. יהיו שילעגו למודל הזה בציינם כמה זיוף והעמדת פנים יש בו שהרי ידוע לכול כי משפחות מחזיקות בתוכן כל כך הרבה קונפליקטים שהפער בין החזון למציאות שם ללעג את הפנטזיות שלנו.

ויהיו גם אלו שמרגישים שהם בשוליים. הנשים והגברים שכבר מזמן הגיעו לפרקם אך לא בנו משפחה משלהם, וגם הוריהם המביטים בהם בעיניים כלות ובצער, צערם שלהם, על אי מימוש החזון שכה חלמו עליו.

בדברנו על קשר בינדורי אנחנו נכנסים לעולם מורכב, ייצרי, רווי ברגשות של כמיהה לצד אכזבות וכאב.

11 במאי 2015

קשר בינדורי במשפחה המודרנית/ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג", על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 29/3/2015

למי מאיתנו אין חזון, מודל ברור של משפחה? לפעמים זו המשפחה שלנו שדמתה לשבט. לפעמים דווקא משום שגדלנו במשפחה קטנה או מפורקת אנחנו מעתיקים בדמיוננו את מודל המשפחה הענקית שביטויה מגיע לשיא בשני החגים הגדולים: ראש השנה וליל הסדר. יהיו שילעגו למודל הזה בציינם כמה זיוף והעמדת פנים יש בו שהרי ידוע לכול כי משפחות מחזיקות בתוכן כל כך הרבה קונפליקטים שהפער בין החזון למציאות שם ללעג את הפנטזיות שלנו.

ויהיו גם אלו שמרגישים שהם בשוליים. הנשים והגברים שכבר מזמן הגיעו לפרקם אך לא בנו משפחה משלהם, וגם הוריהם המביטים בהם בעיניים כלות ובצער, צערם שלהם, על אי מימוש החזון שכה חלמו עליו.

בדברנו על קשר בינדורי אנחנו נכנסים לעולם מורכב, ייצרי, רווי ברגשות של כמיהה לצד אכזבות וכאב.

21 באפריל 2015

רשימה 60: לצאת מזה/ד"ר רבקה נרדי 10/4/2015

מאז אוקטובר כשחזרנו מפורטוגל אני לא כותבת. אולי מעט בדמיון. את רשימותיי שהצטברו מאז 2009 חשבתי להפוך לספר בעזרת בתי שתכתוב ותהדהד אלי ואני אליה וכך יצמח לנו דיאלוג אם בת . חשבתי וחשבתי ואפילו ערכתי את החומרים הישנים עם החדשים והכול תקתק עד ש... הגיע פסח. טלי נסעה לחופשת כתיבה בסנטוריני ובקשה שלא אבוא כי עליה להקדיש את כול כולה לסיום ספרה אותו החלה לפני שנים. נעלבתי? קצת. התגברתי כי הבנתי שתפקידי כאמא להגיב באופן בוגר. אז זהו. נפלה עלי עצלות משובבת מהסוג שאני לא מרשה לעצמי. לא בא לי לעשות כלום. אירוח משפחתי היא משימה מספיק תובענית ואני טופחת לעצמי על השכם ולא דורשת מעצמי שום דבר נוסף . המוח שלי רדום עד כדי כך שאני חוששת שמא אבדה לי חדות המחשבה.
23 בנובמבר 2014

להתאהב מהר ולאהוב לאט בפרק ב' – מאת ד"ר חן נרדי

להתאהב מהר?

אנא הסירו דאגה מליבכם, איני מתכוון להציע לכם ולמטופליכם להיפטר משיקול הדעת ולהיסחף במהירות לקשר עם גבר או אישה שעל פניו, אינם מתאימים לכם. כשצריך לברוח מקשר – אז לברוח ומהר. אם כן מה ההיגיון בהמלצה "להתאהב מהר ולאהוב לאט"?

התאהבות ואהבה שונות מהותית זו מזו. ההתאהבות מהירה, קצרת מועד, מבוססת על השתוקקות גופנית ונפשית עזה, מלווה בתחושת אושר חסר גבולות כמו גם בסבל הנובע מחרדה מנטישת האהוב ובקנאה עזה.  אהבה, בניגוד להתאהבות, מצריכה עבודה פנימית ואיטית:  מודעות למגבלות האישיות ושל בן/בת הזוג, איפוק ואורך רוח,  נכונות להתפשר ולהתגמש, אומץ לב להיות גלויי לב זה עם זה, אמפטיה לשמחותיו וסבלותיו של בן/בת הזוג, הדדיות בנתינה ובקבלה, ומחויבות ארוכת טווח.

23 בנובמבר 2014

רשימה 53: פרק ב' – מהתפרקות להתרחבות/ ד"ר רבקה נרדי,1/7/2014

 

המשפחה המתרחבת עם פתיחתו של פרק ב' בחיינו הזוגיים

רשימה מקוצרת פורסמה לראשונה באתר "ניוסטטוס" http://bit.ly/1kYcYGp

 

"בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפרדנו?

בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפגשנו מחדש, ואחרת, כדי לכונן יחסים חדשים?

יש לנו ילדים משותפים, עניינים שצריך להסדיר. האם סלחנו, כדי שנוכל לשוב ולהיות "ענייניים" זה לזו?

מה קורה כאשר אנחנו נפגשים? על מה אנחנו מדברים, ואיך?

האם אתה עדיין מרגיז אותי, בכול פעם שמכוניתך מתקרבת אלינו לקחת את הילדים?

האם את עדיין מוציאה אותי מן הכלים, בכול פעם שאני שומע מהילדים על "מעללייך"...?

האם אנחנו "נעזרים" בילדינו כדי להעביר מסרים ורמזים?

16 בנובמבר 2014

רשימה 59: שנאה בשם: "הצדק", "הקיפוח", "קדושת המקום", "האמונה", "אלוהים"…/ד"ר רבקה נרדי, 15/11/2014

פעם אהבתי את ירושלים. כול כך אהבתי אותה, בשנים שהתגוררתי בה כסטודנטית, עד שהיו בי רחמים על תושבי השפלה, תל אביב בעיקר. הם מחמיצים את הקיר חשבתי, את הנופים מלאי ההוד של הרי יהודה, את הסמטאות המסתוריות החמקמקות המעניקות לכול שכונה את הצבע המיוחד לה, את בתי האבן שהיה בהם עבורי ניחוח של זרות קסומה, ים תיכונית, מפתה. חשבתי לי איך הם לא נוהרים בהמוניהם לירושלים, היפה והמסתורית בערי תבל, לחוות את הקסם הזה הנמצא בה בכול פינה. נהגתי לנסוע לבקר את משפחתי אחת לשבועיים. ותמיד חזרתי אליה במוצאי שבת בתחושת הקלה, כמו חוברתי מחדש לבלון החמצן שלי.

16 באוקטובר 2014

המילון הרגשי ככלי טיפולי/ד"ר חן נרדי

" אשתי טוענת שאני אוטיסט" אמר במבוכה הגבר בן ה 50 שפנה אלי לטיפול. . "מדוע לדעתך היא טוענת כך?" שאלתי. "מפני שבכל פעם שהיא שואלת אותי מה אני מרגיש, אני מתחמק"  השיב ונע באי נוחות בכיסאו  "כשהיא מספרת לי על הבעיות של הילדים ואני מציע פתרונות, היא מתעצבנת ואומרת שכל הפתרונות שלי הם טכניים ולא רגשיים". שאלתי איך הוא מרגיש עם האמירות האלה. "זה מעצבן אותי. יש לי הרבה רגשות אבל אני לא מסוגל לבטא אותם, פשוט אין לי את המילים האלה של הרגש. אני מהנדס ובמקצוע שלי לא מדברים במילים של רגש".