עמוד קטגוריה

15 בינואר 2010

נערים וגברים נאבקים במעשי אונס והטרדה מינית / מאת ד"ר חן נרדי

עצומה זו נכתבה בעקבות מעשי אונס קבוצתי, הטרדות מיניות, ביזוי והשפלה של בנות ונשים על ידי בנים וגברים. 
העצומה מיועדת לבנים ולגברים המעוניינים לתמוך בסגנון גבריות חדש המכבד את כבוד האדם של נשים ושל גברים כאחד.

15 בינואר 2010

צו השעה: הקמת רשות ארצית לטיפול מגדרי באלימות גברים / מאת ד"ר חן נרדי

הם לא עשבים שוטים או חריגים. האונס הקבוצתי של הנערה בצפון תל אביב בידי תלמידים 'נורמטיבים' במשך שלוש שנים, הנו תוצר של תרבות המחנכת בנים לאלימות כלפי נשים ולאלימות בכלל.
 בהעדר התייחסות ממשלתית חינוכית אל בנים וגברים כאל מגדר הזקוק להדרכה וחינוך לגבריות בלתי אלימה, ממשיך המגדר הגברי להוות פצצה מתקתקת של אלימות.
נחוצה בדחיפות הקמת רשות ארצית לטפול באלימות בנים וגברים.

15 בינואר 2010

שיתוף הגברים במאבק באלימות / מאת ד"ר חן נרדי

פורסם במכתבים למערכת ב"הארץ" – יום שישי 15 ינואר 2010

לאחר שנות פעילות רבות כעובד סוציאלי, כמטפל אישי וזוגי ומנחה קבוצות גברים,  וכמי שנמנה על מייסדי ומייסדות התנועה ל'גבריות חדשה' ו'התנועה לשוויון ולשלום בין המינים', - אני סבור כי שיתוף גברים במאבק נגד האלימות המינית ואלימות בכלל הוא הכרחי כדי למנף את המאבק באלימות.

1 באוקטובר 2009

עופרת יצוקה בעזה – רשמים מהפגנת יחיד שלי מול משרד הביטחון – 31 דצמבר 2008 / מאת ד"ר חן נרדי

מאז תחילת המבצע קשה לי להתרכז. בעבודתי. איני רוצה ואיני יכול להדחיק ולשכוח את מה שקורה מספר קילומטרים דרומה לי. חלק ממשפחתי נמצא בשטח המופצץ על ידי החמאס. באר שבע, אשדוד, ובישובים הוספים בטווח הטילים. חבר טוב גר בקיבוץ גבים הגובל בשדרות,  חברים וחברות ערבים הצופים באל ג'אזירה מטלפנים ומספרים לי על תמונות זוועה מהפצצות המטוסים שלנו. שלשום מדווחים על חמשת בנות משפחת בעלושה שנהרגו מהפצצת המסגד שבו היו טילי גראד. אתמול עוד שני ילדים נהרגים מהפצצה שלנו. הכוח שאנו מפעילים אינו מידתי, מופעל במסה אדירה. נוגד את חוקי המלחמה.
23 באוגוסט 2009

רשימה 21: גילנות (אפליה על רקע גיל) לאור היום מאת: ד"ר רבקה נרדי

רשימה 21 מאת ד"ר רבקה נרדי 02/09/2011.

 

על רקע המחאה החברתית כדאי לספר גם את הסיפור הבא אותו שמעתי מחברתי. חברת רנו ערכה אירוע חגיגי לנשים, לקוחות החברה, שקנו מכונית מחברתם השנה. מטרת האירוע סקר שביעות רצון. האירוע נערך ב 25.8  השנה, 2011, ברחוב הארבעה בתל-אביב .במהלך השיחה עם לילך,אחת המארגנות, התברר לה שחברתי ועוד אישה שהוזמנה איתה, הן מבוגרות, כלומר עברו את גיל שבעים. לא חלפה שעה מאז הוזמנו, חברתי וחברתה קבלו שיחת טלפון בה הודיעו להן על ביטול ההזמנה, מפאת גילן. בהודעה אף לא ניסו להסתיר את המניע. חשוב לציין שגברים מעל גיל שבעים הוזמנו וכמובן התקבלו לאותו אירוע שיוחד לגברים.

 

23 באוגוסט 2009

כולנו "יושבי אוהלים" (2) / מאת ד"ר רבקה נרדי

רשימה 20 מאת ד"ר רבקה נרדי 04/08/2011.

 

אני קוראת את הכתבות, אני מאזינה לפרשנויות, אני שומעת את הקולות – והכול מגיע אלי כשירה, כפיוט. האם השתגעתי? האם הרעב שלי לקוד אחר ביחסי אנוש, ביחסי אזרח-שלטון – קוד טהור, מוסרי, אוהב, מחויב – הפך אותי לרגישה ייתר על המידה? מה קורה לי, מה קורה לנו? ואני שמה לב שאני לא רוצה לשמוע את הקולות המפלגים. כמו ילדה שרוצה לשמוע סיפור טוב, יותר נכון אגדה גדולה מהחיים.

23 באוגוסט 2009

כולנו "יושבי אוהלים" / מאת ד"ר רבקה נרדי

רשימה 19 מאת ד"ר רבקה נרדי 26/07/2011.

 

בהתחלה לא כל כך שמנו לב, הרי זה התחיל בטפטוף קל ולא הבנו, כי כדרכו של היורה, הגשם הראשון, זה עשוי במהירות להפוך לגשם שוטף. ולכן נדהמנו. ואחר כך שמחנו, מין שמחה משונה, לא ברורה לנו. וחלקנו, וגם אני, יצאנו מגדרנו למראה הנפלא, הסוחף, מעורר ההשראה, של הצעירים והצעירות המוחים בשצף קצף, ללא פחד, בישירות ובשפה רהוטה - על הכול! מחירי הדיור היו בראש הרשימה, אבל למעשה הפכו למטאפורה לכל מה שלא בסדר במדינה שלנו. זה התחיל עם הקוטג' המשיך עם הדלק, הגז עד שהגיע לשיא – מחירי הדירות.וכמובן הרופאים המתמחים שמחאתם- ייאושם מביאים אותם לאיום התפטרות מבתי החולים. ועוד לא אמרנו דבר על כל העוולות האחרות אליהם "התרגלנו".

23 באוגוסט 2009

על מריבות והתפיסויות / מאת ד"ר רבקה נרדי

רשימה 18 מאת ד"ר רבקה נרדי 21/06/2011.

 

לא כל מריבה היא "מריבה רעה". אם השכלנו לשמור על קווים אדומים ונהגנו בהגינות ובכבוד גם בעת וויכוח נוקב – המריבה, הוויכוח, מאפשרים לנו ללמוד עוד משהו על בן/בת זוגנו. אך אם "נתקענו" ולא השכלנו "לצאת משם" – מה שהתחיל כוויכוח יכול להפוך לעוינות שקטה ומלחמה קרה. אז איך מסיימים מריבות? לא ממש ראינו את הורינו עושים זאת באופן מושכל. ראינו גם ראינו שתיקות ארוכות, מלמולים פרטיים, הסתגרות, ענישה הדדית וגם אדישות וניכור. וגם כניעה למציאות וחזרה איטית לשגרת החיים.