עמוד קטגוריה

2 באוקטובר 2007

אסרטיביות כתיקון לחוויה הנשית האישית והקולקטיבית / ד"ר רבקה נרדי

מתוך: המבוא ל"אשה בזכות עצמה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת מודן 1989, מבוא, עמ' 9-13 הספר יצא לראשונה בהוצאת "קשת" של ישעיהו קשתן ז"ל.

הגישה האסרטיבית מעוגנת בתיאוריה ההתנהגותית-קוגניטיבית בפסיכולוגיה. תרומתה הייחודית של תיאוריה זו היא בגישתה לבעיות-אנוש מנקודת-מבט של "כאן ועכשיו", של זיהוי המיומנויות החסרות לאדם, שהיעדרן מביא אותו להתנהגויות המזיקות לו ולסביבתו. יש קשר בין "נשיות" סטראוטיפית לבין חסכים במיומנויות חברתיות. כדי לענות על הציפייה החברתית על אשה להבליט סוג מסוים של תכונות תוך כדי בלימתן של אחרות. לדוגמה: אשה נדרשת להבליט את רכותה, מסירותה ויכולת הענקתה על חשבון עמידה תקיפה על זכויותיה. כאשר אין אשה ממלאת ציפיות אלו, היא מסתכנת בענישה חברתית, שמשמעותה איום על כוח-משיכתה הנשי, האשמתה כ"מסרסת גברים" ובדידות. למידה ואימון באסטיביות אישית מסייעת לאשה להתמודד עם הרגלים שלמדה ולבטא עצמה בייתר אוטנטיות המחזק את כושר עמידתה להגן על זכויותיה.
23 בספטמבר 2007

תרומת דם ערבית יהודית – גשר לשלום – מאת ד"ר חן נרדי – המאמר פורסם בגיליון ספטמבר 2007 של הירחון "חיים אחרים"

"מצוין, ערבים הורגים אחד את השני, עכשיו לא יהיה להם כוח לירות קסאמים על שדרות," אמרתי לעצמי כשצפיתי בתיאור הקרבות בין החמאס לפתח במהדורת החדשות לפני כמה חודשים. "מבית החולים בעזה נמסר כי בשל הנפגעים הרבים יש חוסר במנות דם" דיווח הקריין, ועל המסך הופיעה תמונת גבר פלסטיני נושא ילד פצוע בזרועותיו וייאוש על פניו. ניסיתי לגרש רעד של חמלה שחלף בי למראה הילד. "מה ההתייפיפות הזו? האם מישהו מהם היה חש צער אם יהודים היו הורגים יהודים?"
9 באוגוסט 2007

גשר צר מאוד בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית

במסגרת פרלמנט הנשים בנושא: פמיניזם עכשווי בישראל, בית התנועה הקיבוצית, 15.3.07

 

בשנות השבעים בהיותי גרושה צעירה אמר לי גבר, לאחר שסקר אותי סקירה ארוכה ודקדקנית: "את לא נראית גרושה...". אני זוכרת שתהיתי ביני לבין עצמי זמן רב לאחר אותה אפיזודה למה כוונתו. איך בעצם אמורה להיראות גרושה – שפופה? מסכנה? מחפשת נואשות? ציידת גברים? אולי הכול ביחד. לימים כאשר למדתי והשכלתי בנושאי המיגדר חשבתי רבות על הדימוי של גרושה (בעיניהם של נשים וגברים) המייצג את מצבה של אשה בחברה סקסיסטית הרואה באשה הגונה אשה נשואה, "שייכת" לגבר.

8 ביוני 2007

הגבר הנואש כ"תקרת הזכוכית" של מנהיגות נשית

מתוך: "נשים חסרות מנוח", מאת דר' רבקה נרדי, "פרדס", 2007, עמ' 68-69
נשים רבות חשות שמשהו, לעתים קרובות "מישהו", חוצץ בינן לבין קידומן למשרות יוקרתיות. ה"מישהו" הזה בלשונו של ד"ר חן נרדי – "הגבר הנואש" שעולם העבודה הוא לו מעוז אחרון של שליטה ועליונות. הנה דבריו:

"הגבר הנואש הוא הבלם העיקש האחרון של השוויון בין נשים לגברים. זהו הגבר שבלהט מהפיכת שחרור האישה נישכח מאחור, ושמצוקתו אינה עולה על סדר היום הפמיניסטי. זהו גבר פגוע ומושפל שאינו רוצה ואינו יכול להיות אמפאטי למצוקתן של נשים, ובודאי לא שותף למאבקן לשוויון.

24 במאי 2007

להיות דולפין בניהול / מאת דר' חן נרדי ודר' רבקה נרדי

מאת דר' רבקה נרדי ודר' חן נרדי
מבוסס על ספרם של ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי "להיות דולפין – התמודדות עם תוקפנות וחולשה בזוגיות, בהורות, בעבודה ובצבא"


"למרות היותי מנכ"ל ותיק,  למרות התארים האקדמיים שלי, ולמרות הניסיון והידע הניהולי הרב שצברתי, אני נדהם כל פעם מחדש כיצד ברגעים של לחץ, כאשר אני נפגע, או כועס, חלק גדול מהמטען הערכי והמקצועי שלי פשוט נעלם ואני הופך לתוקפני ומעליב אנשים או נכנס לדיכאון ולתחושת חוסר אונים".
דבריו אלו של מנהל בכיר שהשתתף בסדנה "להיות דולפין בניהול" משקפים קושי מרכזי בניהול: כיצד להתמודד ברגעי הלחץ עם רגשות כמו תיסכול, כעס, אכזבה, עלבון, המתפרצים לעיתים באפן פוגעני המכשיל אפילו את טובי המנהלים ברגעי הלחץ שלהם. 

"להיות דולפין בניהול" משמעותו:

 א. להיות מיודד עם 'הסרדין' ו'הכריש' שבתוכנו – שני יועצים מבוהלים הנמצאים במוחנו ומשפיעים עלינו במיוחד בשעות לחץ.
 ב. לטפח את הדולפין הפנימי שלנו וללמוד ממנו כיצד מרגיעים את יועצינו המבוהלים ומתמודדים בחכמה עם אתגרי החיים.

בשורות הבאות נכיר את יועצינו הפנימיים: את הסרדין והכריש וגם יצור כלאיים (הסרדי"ש), וכמובן, את הדולפין.

4 במאי 2007

על גיל ושקיפות בגיל המבוגר / ד"ר רבקה נרדי

לפני כשנתיים נכנסתי למעדנייה עם בתי הבכורה לקנות כמה מצרכים למסיבה בביתנו. הזבן, גבר צעיר וסימפאטי פנה אליה ממתין להזמנה. הם פתחו בדיאלוג על מה "היא", כלומר אני העומדת ממש לידם, רוצה למסיבה שלי! כך זה נמשך כדקה או דקתיים. עמדתי כילדה נכלמת עד שהתעשתי ובחיוך ציני קטן "הזכרתי" לשני הצעירים שמדובר בי ו"בבקשה לדבר איתי. הרי אני הקונה ואני המשלמת". לאחר רגע של מבוכה התנצל הזבן והפנה את כל שאלותיו ישירות אלי. אך העלבון הקטן נשאר איתי. הבנתי שמעתה ואילך עלי לעמוד על משמרתי.

4 במאי 2007

מה השתנה בקוד הנשי ובקוד הגברי? / ד"ר רבקה נרדי

הצגת עמדה במסגרת פרלמנט הנשים, בקעה אל גרביה, מכללת אל קסאמי, 19 ביוני, 2008.

אפתח את דברי בסיפור קטן מהחיים. שכבתי חולה מספר ימים והתמסרתי כליל לטיפולו המסור של בן זוגי. חווינו הרמוניה נפלאה וסיכמנו בינינו לבין עצמנו (בקריצה), שכנראה אלו התנאים האידיאליים לנישואים מושלמים. בשיחה אקראית שהיתה לבן זוגי עם ידידה משותפת הוא שיתף אותה בהגיגנו. היא הסכימה בהתלהבות והודתה שגם אצלם זה ככה. כלומר........

4 במאי 2007

טרור מנקודת מבט פמיניסטית / ד"ר רבקה נרדי

במסגרת פרלמנט הנשים 20 בינואר 2002 .

בחינת הטרור זקוקה לנקודת מבט פמיניסטית, המצביעה על הדמיון בין דיכוי נשים בידי גברים לדיכוי עם כבוש בידי כובשיו. הנכונות של ה'שולט' להכיר בדיכוי שלו  ובכך ששוויון לאלו שהוא שולט בהם יפעל גם  לטובתו, תאפשר את החתירה בפועל להשגת השלום.