מתוך: "אחרי השלום: המשימות הדחופות של החברה בישראל", בעריכת ניצן יניב ועמנואל מרקס, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולגיה, אוניברסיטת תל-אביב, 2003, חלק ג', עמ' 221-254.
לאחר למעלה מארבעים שנה של התעסקות פעילה, לעתים לוחמנית מאד, בנושא השוויון, היינו יכולים לצפות לתוצאות אחרות: יותר :שים תופסות עמדות מנהיגות בכלכלה ובפוליטיקה, הפחתה ניכרת באלימות גברים כנגד נשים, וכמובן ירידה משמעותית במספר מקרי הגירושים. אילמלא העניין היה מאד רציני כמעט יכולנו לגחך. הכל יודעים שהמאבק על שוויון, למרות כמה הישגים חשובים מאד לקדום מעמדה של האישה, לא באמת הצליח לקרב את רעיון השוויון לליבותיהם של מיליוני גברים וגם נשים, אלא, באופן פרדוכסאלי, אף הרחיק אותם מהאמונה ביכולתו של השוויון לנצח.
