עמוד קטגוריה

10 בפברואר 2007

להיות הורה דולפיני / ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי

מתוך: "להיות דולפין":  התמודדות עם תוקפנות וחולשה בזוגיות בהורות בעבודה ובצבא, מאת דר' רבקה נרדי ודר' חן נרדי, הוצאת מודן, 2006, פרק 10, עמ' 193 - 1.

רובנו לא גודלנו על ידי הורים דולפינים. גם הם לא. וכך גם אבות אבותיהם. הורים הם בני אדם בשר ודם, רחוקים משלמות. אנחנו "זוכרים להם" עוולות קטנות כגדולות, ונשבעים שלעולם לא ננהג כך בילדינו. אבל הנה, כשהילדה מאחרת לשוב הביתה, החרדה לשלומה מוציאה מאיתנו את מיטב הסרדינים והכרישים, ואנחנו נוהגים באופן דומה להורינו. לפעמים זה שחזור מדויק של הורינו, מאחר שלא היה לנו מודל דולפיני שממנו יכולנו ללמוד. אם נוסיף לכך את פער הדורות, שבימינו מתורגם למרד סוחף של ילדינו בסמכות ההורית הישנה, נבין שאנחנו בצרה אמיתית. אולם בנימה אופטימית נוכל לומר כי לפתחנו האתגר הגדול ביותר המעניק לנו הזדמנות אמיתית לצמוח כבני אדם, ולהעניק הזדמנות דומה גם לילדינו.
10 בפברואר 2007

על משמעות החברות בנישואים / ד"ר רבקה נרדי

מתוך: "זוגיות בסערה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2003, פרק 8, עמ' 187-217.

להגיע לשוויון ולחוות שותפות מלאה ונינוחה עם בן זוג שאין צורך להאיץ בו או "לחנך" אותו דומה לחוויה של שיט רגוע על פני מים שקטים הזורמים בנחת. שוויון ששניים מגיעים אליו ביחד ואין מי ש"ממונה" על שמירתו הופך להיות הפרס הגדול של הנישואים. שוויון שמגיעים אליו לאחר מאמץ מודע וממושך, שרק האשה אחראית על שמירתו, עלול להביא איתו מחיר ליחסים או לתחושת הרווחה של הגבר.
10 בפברואר 2007

על חווית המחויבות בנישואים המודרניים כנעה על פני שלוש "ארצות": "ארץ הסטריאוטיפים", "ארץ האמבוולנטיות" ו"ארץ השיוויון" / ד"ר רבקה נרדי

מתוך: המבוא ל"זוגיות בסערה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2003, עמ' 13-19.

אחד המימצאים המרתקים שהתגלו לי במהלך המחקר שערכתי לצורך עבודת הדוקטוראט (המעובד לספרי "זוגיות בסערה", הקיבוץ המאוחד, 2003) היה הקשר הברור בין איכות הנישואים לבין השלב ההתפתחותי – "הארץ" (כפי שכיניתי זאת) בה שכנו בני הזוג: "ארץ הסטריאוטיפים", "ארץ האמבוולנטיות" או"ארץ השיוויון". בראשונה, "ארץ הסטריאוטיפים" גבר הוא "גבר" ואשה היא "אשה". הכול ברור - התפקידים, יחסי הכוח, המותר והאסור, שלה בעיקר. ההתנהגויות שזוהו שם צמחו בעולם "הישן", בחברה פטריארכלית שהגדירה בקפדנות את חלוקת הכוח והתפקידים בין גברים ונשים. "ארץ האמביוולנטיות" כיניתי, כאמור, את תחנת המסע השנייה. ישן וחדש מתערבבים בה זה בזה. מרבית הנשים והגברים שפגשתי "התנחלו" בארץ זו, והיא סובלת מצפיפות אוכלוסין... היא פופולארית. ויהיו שיתקדמו הלאה ל"ארץ השוויון". צבעיה יפים. אווירה צלול כיין. אוויר פסגות. הראש סחרחר. ארץ דלה בתושבים. חלוקה עניינית של משאבים ותפקידים. הוא והיא משוחחים בגובה העיניים. גברים ונשים רואים זה את זו כבני אדם ייחודיים, לא רק "גבר", לא רק "אשה".
10 בפברואר 2007

על לידתו של הספר גברים בשינוי

מתוך: המבוא ל"גברים בשינוי", מאת דר' חן נרדי (בהשתתפות דר' רבקה נרדי), הוצאת מודן, עמ' 15 - 13
התפכחות
10 בפברואר 2007

מהי גבריות חדשה

מתוך: "גברים בשינוי", מאת דר' חן נרדי (בהשתתפות דר' רבקה נרדי), הוצאת מודן, 1992, פרק 9, עמ' 186 – 185, נספח ג', עמ' 262 - 261
10 בפברואר 2007

אישה באמצע החיים / ד"ר רבקה נרדי

מתוך: "בין העונות"- על נשים באמצע החיים, מאת דר' רבקה נרדי, מודן 1991, פרק 2, עמ' 71 – 49 הספר יצא לראשונה בהוצאת קשת של ישעיהו קשתן ז"ל.

האם את מזדהה עם ההיגדים הבאים ומאמינה כי הם תקפים ביחס לנשים שהגיעו לשלב אמצע החיים והלאה?
  • נשים בגיל מתקדם שומרות לעיתים קרובות את גילן בסוד. רוב הגברים אינם עושים זאת.
  • מאחר שלעיתים קרובות שופטים את הנשים על-פי יופיין והופעתן הצעירה, ערכן כבנות-זוג עלול לרדת, כאשר הן מתבגרות. מאחר שאת הגברים שופטים, בדרך כלל, על סמך איכות וניסיון-חיים, ערכם כבני-זוג עשוי לעלות, כאשר הם מתבגרים.
  • עם העלייה בגיל יורד לעיתים קרובות ערכה של האשה בשוק העבודה - וכן גם משכורתה. הגבר, לעומת זאת, יכול לצפות להשתכר יותר משהשתכר בנעוריו.
  • אשה מבוגרת נחשבת פחות מושכת מבחינה מינית ופחות נחשקת מאשר אשה צעירה יותר. גבר מבוגר - בעיקר אם הוא מצליח מבחינה כספית או פוליטית - אינו מאבד את כוח משיכתו המינית. למעשה, לעיתים קרובות הוא נעשה מבוקש יותר, ככל שכוחו מתעצם, ושיעורי התמותה הגבוהים של הגברים לעומת הנשים הופכים אותו לסחורה מינית יקרת-המציאות!
  • נשים מתנסות בגיל-מעבר (בלות), המשנה את חייהן מבחינה גופנית ותדמיתית. חייהם של גברים עלולים להשתנות, אך לא כתוצאה משינוי גופני שנגזר עליהם.
  • לגברים מבוגרים מותר "לקחת" מאהבות צעירות מהם, לנשים מבוגרות אסור!
  • מצפים מהנשים, שיתאמצו לשמור על מראה פניהן באמצעות תמרוקים, משחות ואפילו ניתוח. לגברים מותר, שפניהם ייעשו מחוספסים, מצולקים ומחורצים יותר עם חלוף השנים.
גיל מבוגר גם אם הוא נחווה כאובדן אינו רק  חיסרון, אלא-אם-כן את מגישה אותו לעולם ככזה. את יכולה להפוך חיסרון ליתרון על-ידי בדק-בית פנימי. וזה כולל הערכה-מחדש של מה שאת יודעת, שצברת במהלך השנים, ואשר את זכאית לראות את כל השפע הזה ככישוריך.
10 בפברואר 2007

פנוייה / ד"ר רבקה נרדי

מתוך: "איתך בגובה העיניים", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת מודן, 1996, קטע 20, עמ' 51 – 48 הספר יצא לראשונה בהוצאת "קשת" של ישעיהו קשתן ז"ל.
3 בינואר 2007

תרבות הפורנו והשלכותיה על מיניות האישה המודרנית / ד"ר רבקה נרדי

פרק י"ב מתוך: "נשים חסרות מנוח", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת "פרדס", 2007

תשוקה מינית נקייה מדימויים פורנוגראפיים היא לפעמים תמונה באלבום הזיכרונות הנפשי לשם אישה יכולה ללכת בצר לה, שעה שאבדה לה הדרך לזיהוי מיניותה האוטנטית. תמונה רחוקה מנעוריה כאשר נפשה וגופה סערו ממגע מקרי של יד גברית, מריח זיעתו, זיפי זקנו או מבטו החודר. כל אלו עוררו את תשוקתה עד שרצתה אותו שיבוא בשעריה וידע אותה כדרך גבר באישה. המיניות הטבעית והתמימה הזו שיכולה הייתה להמשיך ולקסום לנו נשים וגברים בוגרים אבדה אי שם בתעשיית המין הענקית שהגדירה מחדש את מושא תשוקתם של גברים – את מיניותן של נשים. אבל התמונה ההיא החקוקה לעד, לפחות בזיכרונותיהן של נשים שזכו להיוולד לעולם ההוא שהייתה בו עדיין שמץ של תמימות מינית, יוצרת את תופעת הפיצול בין חווית העונג הגופני לבין ערגתה הנפשית.