הורות

22 במאי 2009

מארב בסלון – כשביתי חזרה מאוחר / מאת: ד"ר חן נרדי

אבות מתקנים טעויות

ארבתי לביתי בסלון. השעה הייתה אחת אחר חצות. היא נכנסת על קצות האצבעות ונעלה את הדלת בשקט. הדלקתי את האור ושאגתי: 'בשעה אחת בלילה ילדה בת 15 חוזרת הביתה? סיכמתי איתך שאת חוזרת עד 1100 מהמסיבה'.
היא נבהלה וקפאה על מקומה, אחר כך התעשתה: 'אבא, מה אתה צועק, מה אתה רוצה, שאני אעזוב את הכול בשעה כזאת ואחזור לבד? אמרתי לך שכולם חוזרים בשעות האלה'.
20 במאי 2009

להיות אבא לבן / מאת: ד"ר חן נרדי

חינוך ילדים לשוויון בין המינים בגיל הרך הוא בראש וראשונה עניין של עשיות קטנות ויומיומית של ההורים. אב ואם המאמצים אורח חיים שוויוני מדגימים לילד באלפי התנהגויות והתייחסויות לעצמם ולילדיהם את השוויון בין המינים, בכך שהם מבצעים פעולות מגוונות החורגות מההגדרות המסורתיות של תפקידי אבא ואמא.
10 בפברואר 2007

להיות הורה דולפיני / ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי

מתוך: "להיות דולפין":  התמודדות עם תוקפנות וחולשה בזוגיות בהורות בעבודה ובצבא, מאת דר' רבקה נרדי ודר' חן נרדי, הוצאת מודן, 2006, פרק 10, עמ' 193 - 1.

רובנו לא גודלנו על ידי הורים דולפינים. גם הם לא. וכך גם אבות אבותיהם. הורים הם בני אדם בשר ודם, רחוקים משלמות. אנחנו "זוכרים להם" עוולות קטנות כגדולות, ונשבעים שלעולם לא ננהג כך בילדינו. אבל הנה, כשהילדה מאחרת לשוב הביתה, החרדה לשלומה מוציאה מאיתנו את מיטב הסרדינים והכרישים, ואנחנו נוהגים באופן דומה להורינו. לפעמים זה שחזור מדויק של הורינו, מאחר שלא היה לנו מודל דולפיני שממנו יכולנו ללמוד. אם נוסיף לכך את פער הדורות, שבימינו מתורגם למרד סוחף של ילדינו בסמכות ההורית הישנה, נבין שאנחנו בצרה אמיתית. אולם בנימה אופטימית נוכל לומר כי לפתחנו האתגר הגדול ביותר המעניק לנו הזדמנות אמיתית לצמוח כבני אדם, ולהעניק הזדמנות דומה גם לילדינו.