מתוך: המבוא ל"זוגיות בסערה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2003, עמ' 13-19.
אחד המימצאים המרתקים שהתגלו לי במהלך המחקר שערכתי לצורך עבודת הדוקטוראט (המעובד לספרי "זוגיות בסערה", הקיבוץ המאוחד, 2003) היה הקשר הברור בין איכות הנישואים לבין השלב ההתפתחותי – "הארץ" (כפי שכיניתי זאת) בה שכנו בני הזוג: "ארץ הסטריאוטיפים", "ארץ האמבוולנטיות" או"ארץ השיוויון". בראשונה, "ארץ הסטריאוטיפים" גבר הוא "גבר" ואשה היא "אשה". הכול ברור - התפקידים, יחסי הכוח, המותר והאסור, שלה בעיקר. ההתנהגויות שזוהו שם צמחו בעולם "הישן", בחברה פטריארכלית שהגדירה בקפדנות את חלוקת הכוח והתפקידים בין גברים ונשים. "ארץ האמביוולנטיות" כיניתי, כאמור, את תחנת המסע השנייה. ישן וחדש מתערבבים בה זה בזה. מרבית הנשים והגברים שפגשתי "התנחלו" בארץ זו, והיא סובלת מצפיפות אוכלוסין... היא פופולארית. ויהיו שיתקדמו הלאה ל"ארץ השוויון". צבעיה יפים. אווירה צלול כיין. אוויר פסגות. הראש סחרחר. ארץ דלה בתושבים. חלוקה עניינית של משאבים ותפקידים. הוא והיא משוחחים בגובה העיניים. גברים ונשים רואים זה את זו כבני אדם ייחודיים, לא רק "גבר", לא רק "אשה".
