"בלי טיפת אהבה זה לא עובד" , בן נרדי, "הדים", 2019
מהו ה"זה" הזה שבלי טיפת אהבה אינו עובד? ה"זה" הזה הוא יחסים שאינם עובדים. יחסים ביני לבין עצמי, ביני לבינה, ביני לבין העולם. ה"זה" הוא הכמיהה לחופש ולאהבה שאינה כבולה לקלישאות ולמסגרות, לחופש מהפחדים, מהבדידות, מהיצרים ומשאר הכבלים שמונעים מאתנו לאהוב את עצמנו את אוהבינו ואת אהובינו.
לפעמים ה"זה" הוא התחברות לעוצמה שבתוכי –
"בעיצומו של החורף ידעתי שיש בי קיץ שלא יובס לעולם" (עמ' 85)
ולפעמים הפחד לאבד את התמימות –
"אין אהבה בלי מעט תמימות / וכשזו הולכת אתה נשאר אבוד" (עמ' 84).
ואפשר שה"זה" הוא נחיתה על חוף הצער והאכזבה –
"לשוט במים העמוקים בלי להתהפך / זה כל מה שאתה מבקש / אך כל פעם חוזר עם ספינותיך השבורות / ופניך שטופות מדמעות…" (עמ' 82).
ואולי הוא כאב החמצת החלום –
"אני בוכה על המסע האחד שלא יצאתי אליו מעולם / רואה שארית אדומה של זהב עצוב כשהשמש שוקעת בים" (עמ' 51)
ואולי ה"זה" הנו התרפקות על רגעים של אהבה נשכחת –
"שיר קטן שישכח עם הזמן / איש לא ידע או ישמע שהוא כאן / אבל אני זוכר כל צליל, כל מילה / אלו החומרים שמהם האהבה עשויה" (89)
התחינה חסרת הסיכוי לאהובה? –
"אל תהרסי אותי / אל תרצי אותי רק לעצמך / זה אולי לא נשמע כמו שיר אהבה / אבל אני מתקרב". (22)
הרצון להחזיק את הרגע שלפני העונג? הפחד משקיעתה של האהבה הרומנטית במצולות השגרה?
"משתהה ברגע שלפני הנשיקה / כי זה הזמן שהכל עוד אפשרי / עם המילה הראשונה שתצא לי מהפה, כשנחבר את השפתים, יוגדר נתיב סופי / משתהה וגונב עוד רגע של חוסר ודאות / עוד רגע להיות אתך פשוט כבן אדם / רגע לפני שהרומנטיקה תצמצם את נשמותינו לגבר ואשה / ונהפוך להיות עוד זוג משועמם" (עמ' 104).
כמו בספרו הראשון של בן "הבזקים של תפיסה מדויקת", גם בספרו השני, העברית פשוטה, אינה מקושטת. חשופה ועשירה בהבזקים של מטאפורות וסמלים. התענגתי על רגעי הקריאה הספר שהפגיש אותי עם האמת שחבויה מתחת למסכות שלי ועם התובנה שבלי טיפת אהבה "זה" לא עובד, ובעצם שום דבר לא עובד.