רשימה 21: גילנות (אפליה על רקע גיל) לאור היום מאת: ד"ר רבקה נרדי

רשימה 21: גילנות (אפליה על רקע גיל) לאור היום

ועוד עניינים על סדר היום

מאת: ד"ר רבקה נרדי

2/9/2011

על רקע המחאה החברתית כדאי לספר גם את הסיפור הבא אותו שמעתי מחברתי. חברת רנו ערכה אירוע חגיגי לנשים, לקוחות החברה, שקנו מכונית מחברתם השנה. מטרת האירוע סקר שביעות רצון. האירוע נערך ב 25.8  השנה, 2011, ברחוב הארבעה בתל-אביב .במהלך השיחה עם לילך,אחת המארגנות, התברר לה שחברתי ועוד אישה שהוזמנה איתה, הן מבוגרות, כלומר עברו את גיל שבעים. לא חלפה שעה מאז הוזמנו, חברתי וחברתה קבלו שיחת טלפון בה הודיעו להן על ביטול ההזמנה, מפאת גילן. בהודעה אף לא ניסו להסתיר את המניע. חשוב לציין שגברים מעל גיל שבעים הוזמנו וכמובן התקבלו לאותו אירוע שיוחד לגברים.

עד פה העובדות.

מה קורה פה? האם תופעת האפליה על רקע גיל המתרחשת ממש מתחת לאפינו בכל תחומי החיים "עלתה שלב", ועכשיו היא ממש לאור היום? כלומר גם בתחום הזה איבדנו בושה?  בחדשות מדווחים לנו בצקצוקי לשון, על "הקשישה" שדרסה "קשיש". שמא רומזים לנו שכדאי למען ביטחוננו  לרכז את כל "הקשישים" ו"הקשישות" במחנה ריכוז למען ביטחונם… בואו נשלול מהם את זכויות האדם כי הרי לאחר גיל "מסוים" מה הם יודעים מהחיים שלהם?…

ברור שאני כועסת. ועוד איך אני כועסת.

אני כועסת על הזלזול.

אני כועסת על היחס הפטרוני.

אני כועסת על האפליה.

אני כועסת על הניכור.

חוקים אמורים להגן עלינו מבני אדם. לפעמים בני אדם אמורים להגן עלינו מחוקים. במקרה הזה לצערי החוק יאמר את דברו היכן שבני אדם נאלמו או נכנעו ליצרם. אותו יצר ההצלחה המונע על ידי האמונה המקובלת, "חוכמת הרחוב",  המחברת בין הצלחה ונעורים. זו אמונה הבוגדת בכבוד האדם, גם בכבודם של המובילים אותה, אנשים צעירים שגם הם הולכים ומתבגרים וביום מן הימים (שלא כל כך רחוק) יהיו זקוקים לעטיפה אנושית תומכת ומכבדת.

על חברת רנו לתת את הדין שכן יש חוק במדינת ישראל האוסר אפליה על רקע גיל.

ועוד משהו קטן בשולי הדברים. משהו שהתעורר בי בהשראת המחאה החברתית שאלמלא היא אולי לא הייתי שמה לב. למי יש זמן….?

לפני כשבועיים וחצי (ב17/8) שברתי את ידי הימנית. אני מקלידה עכשיו באיטיות מעצבנת בידי השמאלית. אולי אזדקק לניתוח שכן "זכיתי" בשבר קשה במיוחד. מצב מבאס לכל הדעות. אני זקוקה לעזרת הביטוח הלאומי. המון טפסים למלא. המון!!!! אני מוקפת אנשים טובים, בני משפחתי וחברותיי העוזרים לי. יופי לי. אבל תוך כדי חשבתי לי: 'אלוהים אדירים מה קורה לכל האנשים הרבים החיים בבדידות או שאינם מתמצאים ברזי הבירוקרטיה, או שאינם מודעים לזכויותיהם, או שהם תשושים מידי בשביל להילחם. מה קורה איתם? האם זכויותיהם לקבל עזרה ופיצוי כספי נשחקות? אולי נעלמות? לאן הולכים הכספים הללו כאשר אין הם מגיעים לבעל/ת הזכות – הגבר או האישה הזקוקים לסיעוד אם מפאת גילם, אם בשל תאונה? הזעם התערבב בכאב, וממילא אני כואבת בשל התאונה שלי, ונהייה לי עצוב עצוב. אבל אז נזכרתי במחאה החברתית שאני כל כך רוצה להיות שם הערב, אבל הגבס… וזו הזדמנות בשבילי לומר תודה למחולליה. נזכרתי בה במחאה וזקפתי שוב את קומתי. אולי בזכותה נתקן כמה וכמה עוולות שהשתרשו במקומותינו, כולל חטא ההפרטה שחולל בין השאר גם מהפיכה טראגית בשוק העבודה כאשר הכסף יענה את הכול וקבלני עבודה פרטיים גוזרים קופונים הן על חשבון העובדים שלהם והן על חשבון הלקוחות.

הרשימה ארוכה. בואו לא נוותר. בואו נמשיך.

אז גם אם לא אהיה שם הערב הלב שלי שם, לגמרה!

ד"ר רבקה נרדי
מטפלת אישית וזוגית
טל. 09-8910575/6, 0506-323363
https://www.dialog-nardi.co.il