משפחה

15 במאי 2016

המשפחה החדשה מנקודת מבט טיפולית מאת ד"ר רבקה נרדי, בית אביחי, ירושלים בהשראת עבודת הדוקטורט של ד"ר רבקה נרדי* 12/6/2011

אני מטפלת אישית וזוגית שנים רבות. היותי פמיניסטית משפיע על גישתי המקצועית הרואה בטיפול דיאלוג בגובה עיניים על החיים. מודעותי לפסיכולוגיה הייחודית של כל מין שנתה את חיי כאדם פרטי וכאשת מקצוע. למדתי שוב ושוב כמה הזיקה בין תרבות וחוויה אישית הוא רב עוצמה על האדם – גבר או אישה עד כדי השפעה על חלומותינו, שאיפותינו ותהליך קבלת ההחלטות המכריעות בחיינו. בקיצור, גם אם נדמה לנו שאנחנו אנשים בוחרים – אנחנו לא ממש "בוחרים", אלא רבות מבחירותינו מושפעות מהמגדר שלנו. לא כל שכן שיש למגדר השפעה על התנהגותנו בזוגיות, במשפחה. המשפחה ששנתה את פניה בעקבות מהפיכת המינים ועוד השפעות. אך […]
11 במאי 2015

תשוקה ושמחת חיים בחוויה האישית והזוגית /ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג" על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 31/3/2015

תראו לי אדם שלא רוצה לחוש שמחה. תילי תילים של מחקרים בדקו מה גורם לנו אושר, סיפוק, שמחה, שמחת חיים. האם ערכים אלו מאגדים בתוכם את המכלול הבטוח של בריאות טובה, אהבה, משפחה טובה, נישואים טובים, ביטחון כלכלי (כסף) ועיסוק משמעותי? לכאורה אכן כך. הרי אלו הם המטרות עליהם גדלנו ושמהם למדנו למה לשאוף. ובכול זאת למדנו, גם מהעולם הטיפולי וגם ממחקרים, שלעתים אין זה מספיק. שהרי מי האדם שיש לו "הכול". כלומר חסרונו של דבר אחד יכול לגרום לנו מצוקה. מכאן תצמח השאלה, למה שלא נלמד לראות את חצי, או יותר מכך, של הכוס המליאה? הניסיון האנושי מלמד אותנו שרובנו נוטים לראות את החסר יותר מאשר את היש. כדי לקבל את החיים כפי שהם ולשמוח איתם עלינו ללמוד לראות את התמונה הגדולה. ראייה זו נובעת מהחלטה מודעת.  לא במקרה תורת החסידות שלנו גורסת ששמחה היא מצווה. מן הסתם אין היא באה לנו "סתם ככה".
11 במאי 2015

קשר בינדורי במשפחה המודרנית/ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג", על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 29/3/2015

למי מאיתנו אין חזון, מודל ברור של משפחה? לפעמים זו המשפחה שלנו שדמתה לשבט. לפעמים דווקא משום שגדלנו במשפחה קטנה או מפורקת אנחנו מעתיקים בדמיוננו את מודל המשפחה הענקית שביטויה מגיע לשיא בשני החגים הגדולים: ראש השנה וליל הסדר. יהיו שילעגו למודל הזה בציינם כמה זיוף והעמדת פנים יש בו שהרי ידוע לכול כי משפחות מחזיקות בתוכן כל כך הרבה קונפליקטים שהפער בין החזון למציאות שם ללעג את הפנטזיות שלנו.

ויהיו גם אלו שמרגישים שהם בשוליים. הנשים והגברים שכבר מזמן הגיעו לפרקם אך לא בנו משפחה משלהם, וגם הוריהם המביטים בהם בעיניים כלות ובצער, צערם שלהם, על אי מימוש החזון שכה חלמו עליו.

בדברנו על קשר בינדורי אנחנו נכנסים לעולם מורכב, ייצרי, רווי ברגשות של כמיהה לצד אכזבות וכאב.