"כבר כמעט חמש שנים שאלינור מחכה מדי יום לשעה אחת עשרה ורבע. זו שעת האהבה שלה, השעה שמעלה בה את תחיית המתים שלה. שעה של התעוררות רוחנית, פיזית, תשוקתית – שעת ההיזכרות שלה בחיים שכמעט איבדה. כל יום, בשעה אחת עשרה ורבע, מצלצל אבנר אהובה לשוחח עם אהובתו אלינור. אחת היא היכן הם נמצאים – בנסיעה, או בישיבת עבודה, או במשימה בשליחות משפחתית – הכול נעצר. בשעה הזו הם פושטים מעליהם את לבושם היומיומי המוכר והחשוף לכל ועוטים על עצמם גלימת מלכות, שאת טיבה המיוחד רק הם יודעים. כך כבר כמעט חמש שנים."
לקראת יום הולדתה הששים חשה אלינור שהיא חייבת לכתוב את סיפור חייה. פגיעות הגוף ותחושת פאניקה אחזו בה. היא הייתה חייבת להבין. היא האמינה שאם ייכתב סיפור חייה היא תמצא את גאולתה. פנייתה לתמרה, מטפלת וותיקה אותה הכירה מהעבר, שתכתוב את סיפורה, מניעה את הסיפור לכיוונים חדשים. הן נפגשות לשיחות שבועיות.
המפגש בין אלינור ה״ייקית״ לבין תמרה, בת למשפחה ממזרח אירופה, הינו מעבר למפגש טיפולי שיש בו קבלה ואהבה. מתחת לפני השטח סוערים הרבה רגשות חבויים שמקורם בהתנגשות תרבותית, מעמדית וחברתית.
סיפור אהבתם של אבנר ואלינור עובר כחוט השני בסיפור הנכתב. הוא מאיר את העלילה בזוהר של ניצחון, ניצחונה של אלינור על ילדותה המסובכת והתלאות שעברה בדרכה להצלחה. מילדה שסבלה מפוליו, בת למשפחה ייקית מסובכת, מוות, מחלות ובגידות, צמחה נערה מבריקה ויפה שזהותה הנשית הייתה לה כחידה שצריך לפענחה. כך היה עד שמצאה את אהבת חייה. מסע חייה נע בין ירושלים, פריז, וושינגטון ותל אביב. אשת קריירה, אשת העולם, וגם אם ורעיה, אישה שהיה לה הכול אך חסרה לה התמצית – אהבת אמת, רכות לעצמה, לילדיה, לסביבתה.
יציאתן של אלינור ותמרה מחדר הטיפול לחופשה משותפת שוברת את כללי המשחק וחושפת את שתיהן למפגש רגשי-תרבותי מבלבל, המאיים על גורלו של הסיפור הנכתב. הסיום המפתיע הופך את מסעה האישי של אלינור לסיפור אוניברסאלי מעורר השראה.
זהו ספרה הארבעה עשר של ד"ר רבקה נרדי, וספר הפרוזה החמישי שלה.
המלצות
סיגל אשל - עורכת הספר, משוררת וזמרת
דברים שנאמרו בהשקת ספרה של ד"ר רבקה נרדי – "כל יום בשעה 11:15"
ערב טוב, אני שמחה ונרגשת באופן מיוחד לעמוד כאן לפניכם, בערב ההשקה לספרה של רבקה נרדי: "כל יום בשעה אחת עשרה ורבע," גילוי נאות – אני לא אובייקטיבית בכל האמור בספר הזה, ראשית, מפני שערכתי אותו, שנית - מפני שרבקה ואני חברות. לפני ארבע שנים בערך, כשקיבלתי לעריכה את כתב היד של ספרה הקודם, "אור מריר", עדיין הייתי אובייקטיבית. האובייקטיביות שלי הלכה ונפרמה במהלך העבודה המשותפת. את הכימיה האישית שנוצרה בינינו אין להסביר, בדומה להתאהבות, אך מעבר ליסוד הזה הפעימו אותי עומק המחשבה של רבקה, ורעננותה, יכולתה לאחוז בדקויות הרגש של פעולה אנושית, מודעותה החברתית והפוליטית העמוקה, האמון הבסיסי שלה ברוח האדם, וכשרונה בשזירת כל אלה בעלילה ובדמויות אנושיות. המשך…
טליה פלד
בעלת תואר שני בסוציולוגיה ופסיכולוגיה, יועצת לפיתוח ארגוני ומנחת מעגלי נשים
לא יכולתי לעצור. ספר מרתק וסוחף המביא את סיפורה של אלינור, אישה מצליחה, עצמאית, תכליתית, יפה ושולטת בחייה ובאותה נשימה אישה שחייה הרגשיים סגורים ,חתומים, ובעלי אופי נוקשה וקשוח. כזאת שהדברים "לא נוגעים בה ממש" .. אישה "ששכחה" הרבה דברים בתוכה בדרך לקרירה זוהרת ובדרך לעצמאות בכל מחיר. כדרך לרפא את עצמה או אולי להבין מחדש את מהלך חייה לקראת גיל 60 ובעקבות משבר, היא מוצאת את תמרה (פסיכולוגית ותיקה) ומבקשת שתכתוב את סיפור חייה מתוך כמיהה שתבין ותגלה את הנסתר מעיניה. המפגש בין שתי הנשים פורס סיפור מורכב שנגלה בהדרגה .סיפור אישי-רגשי-נפשי ויחד עם זאת סיפור תרבותי-חברתי. המשך…
תמר נאסי - גננת ומאמנת אישית
בעקבות קריאת הספר "כל יום בשעה 11:15", מאת ד"ר רבקה נרדי
רבקה יקרה, אתמול סיימתי לקרוא את הספר. זה היה כבר מאוחר בלילה. והחלומות שלי הושפעו ממה שקראתי... אני רוצה לשתף אותך בחוויה האישית שלי. מצאתי בסיפור עושר של העולם הפנימי שלך. אהבתי מאוד את הרעיון של המטפלת הסופרת שכותבת ספר על מטפלת שמתבקשת לכתוב ספר. איזה רעיון מיוחד. הזדהיתי כל כך עם הדמויות ... את לימדת אותי לחבב את הדמות הראשית, אלינור הקשוחה, לראות את הרכות שלה דרך סיפור האהבה שלה עם אבנר. המשך…
יעל צין על ספרה של ד"ר רבקה נרדי "כל יום בשעה 11:15" מתוך אתר נוריתה ביקורות על ספרים וספרים חדשים על המדף
אני לומדת פסיכולוגיה ואני ממש לא רוצה לעסוק בזה. הנושא מושך אותי ומרתיע אותי באותה נשימה. נפש האדם היא דבר מורכב, עמוק ומאוד משתנה בהתאם לסיטואציות השונות לכן כל פעם שיש ספר פרוזה שעוסק באופן ישיר או עקיף בנפש האדם אני מעוניינת לקרוא אותו. מנפש האדם ניתן לעשות מטעמים ספרותיים במיוחד שמאחורי הסיפורים יש אמיתות וחוויות מציאותיות. ד"ר רבקה נרדי, מחברת הספר, היא דוקטור בפילוסופיה עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ומגדר. מרגישים בסיפור שיצרה כי היא מביאה מפריחה חיים בדמויות ויוצרת בהן אותנטיות רבה. כמטפלת בוודאי ראתה וחוותה לא מעט במהלך הקרירה שלה. המשך…
המלצתה של ענת מיכאליס לוי, אמנית
רבקה, סיימתי לקרוא את ספרך "כול יום בשעה 11:15", היום, כמה סמלי ביום האהבה 2017. אני כותבת לך על ספרך בהינף יד מהיר של אחר קריאה. חווית האונהיימליש - משהו שהוא מוכר וזר בעת ובעונה אחת, הייתה לי חזקה במיוחד. את הופכת דרך כתיבתך – חפץ אנושי ויחסים לאהבה, ואהבה לזרות וניכור, וניכור לחמלה מנקרת בכעס. מתקרבת ומתרחקת. דברי אהבים ושנאה רושפת שנרשמת בגוף – מנסה דרך מילים לבטא עולם שלם מלא ניגודים – חברות נשים שהופכות רגבים. אהבת אישה לאיש שיודע. יקים ופולנים. ספרים וסרטים. מעמדות, עושר ועוני. המשך…