זוגיות

מתוך: "אחרי השלום: המשימות הדחופות של החברה בישראל", בעריכת ניצן יניב ועמנואל מרקס, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולגיה, אוניברסיטת תל-אביב, 2003, חלק ג', עמ' 221-254.

לאחר למעלה מארבעים שנה של התעסקות פעילה, לעתים לוחמנית מאד, בנושא השוויון, היינו יכולים לצפות לתוצאות אחרות: יותר :שים תופסות עמדות מנהיגות בכלכלה ובפוליטיקה, הפחתה ניכרת באלימות גברים כנגד נשים, וכמובן ירידה משמעותית במספר מקרי הגירושים. אילמלא העניין היה מאד רציני כמעט יכולנו לגחך. הכל יודעים שהמאבק על שוויון, למרות כמה הישגים חשובים מאד לקדום מעמדה של האישה, לא באמת הצליח לקרב את רעיון השוויון לליבותיהם של מיליוני גברים וגם נשים, אלא, באופן פרדוכסאלי, אף הרחיק אותם מהאמונה ביכולתו של השוויון לנצח.

מתוך: "נישואים שניים", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת מודן, 1994, 2005, פרק 4, עמ' 118 – 101
הספר יצא לראשונה בהוצאת קשת של ישעיהו קשתן ז"ל.

הגידול המדהים במספרי הזוגות המתגרשים מחד גיסא ובנישואים מחדש מאידך גיסא יצר בהדרגה מאגר ידע גדל והולך בתחום המשפחה השנייה, "החורגת", המחקרים הרבים מנסים לעשות סדר במיגוון הבעיות הנחשפות כתוצאה מהמיבנה המורכב של המשפחה.
למאמר זה שתי מטרות:

1. להתבונן בדילמות הייחודיות של הנישואים השניים - האם אכן קיימות? ואם אכן - מה טיבן?
2. להתבונן בעין בוחנת במימצאי המחקרים, שחלקם עדיין מעוגן בתפישות ישנות, הרואות את הנישואים השניים בזיקה למודל הנישואים הראשוניים. ובמקביל - לצעוד יחד עם המחקר החדשני, שמציע לנו תפישות רעננות להבנת המציאות.
   

מתוך: "זוגיות בסערה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2003, פרק 8, עמ' 187-217.

להגיע לשוויון ולחוות שותפות מלאה ונינוחה עם בן זוג שאין צורך להאיץ בו או "לחנך" אותו דומה לחוויה של שיט רגוע על פני מים שקטים הזורמים בנחת. שוויון ששניים מגיעים אליו ביחד ואין מי ש"ממונה" על שמירתו הופך להיות הפרס הגדול של הנישואים. שוויון שמגיעים אליו לאחר מאמץ מודע וממושך, שרק האשה אחראית על שמירתו, עלול להביא איתו מחיר ליחסים או לתחושת הרווחה של הגבר.

מתוך: המבוא ל"זוגיות בסערה", מאת דר' רבקה נרדי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2003, עמ' 13-19.

אחד המימצאים המרתקים שהתגלו לי במהלך המחקר שערכתי לצורך עבודת הדוקטוראט (המעובד לספרי "זוגיות בסערה", הקיבוץ המאוחד, 2003) היה הקשר הברור בין איכות הנישואים לבין השלב ההתפתחותי – "הארץ" (כפי שכיניתי זאת) בה שכנו בני הזוג: "ארץ הסטריאוטיפים", "ארץ האמבוולנטיות" או"ארץ השיוויון". בראשונה, "ארץ הסטריאוטיפים" גבר הוא "גבר" ואשה היא "אשה". הכול ברור - התפקידים, יחסי הכוח, המותר והאסור, שלה בעיקר. ההתנהגויות שזוהו שם צמחו בעולם "הישן", בחברה פטריארכלית שהגדירה בקפדנות את חלוקת הכוח והתפקידים בין גברים ונשים. "ארץ האמביוולנטיות" כיניתי, כאמור, את תחנת המסע השנייה. ישן וחדש מתערבבים בה זה בזה. מרבית הנשים והגברים שפגשתי "התנחלו" בארץ זו, והיא סובלת מצפיפות אוכלוסין... היא פופולארית. ויהיו שיתקדמו הלאה ל"ארץ השוויון". צבעיה יפים. אווירה צלול כיין. אוויר פסגות. הראש סחרחר. ארץ דלה בתושבים. חלוקה עניינית של משאבים ותפקידים. הוא והיא משוחחים בגובה העיניים. גברים ונשים רואים זה את זו כבני אדם ייחודיים, לא רק "גבר", לא רק "אשה".