טור אישי רבקה

• ידה של אם מלטפת ברכות את בתה הגדולה, שהיא אם בעצמה, מנחמת אותה על כאב פרידתה מבן זוגה, לוחשת באוזניה כמה היא יפה ואהובה.
• בן מחבק את אביו על אבדן אימו, סבתו. ללא מילים. מטלפן, פוקד לבקרו.
• הורים מציעים עזרה כלכלית לבנם הנשוי שפוטר לאחרונה מעבודתו. מעודדים ומחזקים.
• הורים תומכים בעדינות ובחמלה בילדיהם שכשלו ולא יגידו "אמרנו לכם".

רגעי חסד בין הורים לילדיהם הבוגרים מרגשים אותנו. אולי כי הם כה נדירים. לראות ולדמוע מהתרגשות. כמו לזכות בחוויה שלעולם תיתפס כמתנה יפה שזכינו לה.

תארו לעצמכם שביבי נתניהו היה מתעורר בוקר אחד ומחליט לבקש סליחה מאבו מאזן והיה אומר לו כך: אני מתנצל, באמת שאני מתנצל מעומק לבי על העוול שמדינת ישראל גרמה לכם, העם הפלשתיני. אני מבקש סליחה על שנות הכיבוש הרבות, על המחסומים, על היחס המתעמר, על הקשיים, על המצור בעזה, על הסרבנות שלי בתהליך המשא ומתן, על המשך הבנייה בהתנחלויות, על הבטחות שאני לא מקיים, על הצבת דרישות בלתי אפשריות. אני מתנצל ומבקש הזדמנות נוספת.

I'll tell you two stories, seemingly not related. One tells of a man who used to cheat on his wife, and sometimes abuse her physically as well. The woman suffered much distress and felt ashamed that this was happening to her. She thought it would be better if she hid her shame from others. After years of torment and agony which only intensified with time, she could no longer contain herself and had the courage to tell her best friend, what she worked so hard to keep secret all these years. It wasn’t long before the man discovered that their secret was out in the open, and then informed his wife that he is leaving her for revealing their secret.  The innocent wife was stunned and proposed a solution; she wanted counseling,  begged for her life that he would not  leave her, what crime did she commit? She asked frightened and shocked. All she wanted was to unburden her pain with a friend. But he insisted - no and no. "If you had not told I would have stayed.
Because you did I'm leaving" and he left.

רשימה 7 מאת ד"ר רבקה נרדי, 19.01.2010

אולי האסון הנורא שאירע בהאיטי, אולי זה גל האלימות תוצרת שלנו בני האדם, אולי מזג האוויר המשתגע – קיץ? חורף? מה הולך פה? הכול ביחד מתערבב לי במוח וגורם לי לחשוב על אסונות שקורים לנו. אסונות, טראומות – מפגעי הטבע, פגעי האדם, פגעי עצמנו – האם נוכל להם? האם אפשר להחלים? ואז פתאום הבקשה מעיתונאית וותיקה של עיתון "לאשה", אורית מרלין, המראיינת אותי מידי פעם על סוגיות מתחום מקצועי. הפעם הזו היא מבקשת ממני שאגיב על שאלה – האם אפשר להחלים מלב שבור מאהבה נכזבת? ואני מוסיפה ומרחיבה: האם נוכל להחלים מלב שבור כתוצאה מבגידה? מאסון? מהחמצת חיינו?

רשימה 8 מאת ד"ר רבקה נרדי, 09.03.2010

כל הארץ רעשה מאז יום ראשון, כמדומני, 28 בפברואר, בו נודע לנו על מקרה האונס – אונס מתמשך של נערה כבת חמש עשרה, על ידי חבורה של נערים "נורמטיביים", כאשר המוביל הוא "החבר שלה" – הנער אותו אהבה עד כלות.
ואחר כך היו המון דיבורים – איך לא ראינו? איך לא הרגשנו? היא ידעה להסתיר. יש לה בעיות. היא הסכימה. היא בעייתית.
וההורים שלהם, של חבורת האנסים – בהלם. ואחד מהם מתבטא בסרקזם מלא בוז – איך זה שההורים שלה לא ידעו איפה היא ומה היא עושה.