admin

23 בספטמבר 2014

רשימה 57: אהבה חמקמקה/ד"ר רבקה נרדי, 21/9/2014

אני שמחה לחלק איתכם את רשימתי החדשה העוסקת בחווית האהבה. אני מאחלת לכולנו שנה טובה עם הרבה סיפוק ויצירה, בריאות טובה ואהבת אמת הדדית.

 

”היה ערב ינואר קר במיוחד, שמעון התעטף בשמיכה והתיישב לצפות בטלוויזיה כמנהגו מדי ערב. ההתרגשות הקלה שפעפעה בו מן הבוקר שככה עכשיו. בגילו המתקדם, לא מזמן מלאו לו ששים ושתיים, השלים עם חייו שאינם זוהרים ומרתקים כפי שחלם שיהיו. הוא רפרף בין הערוצים והגיע לסרט שדמויותיו לא היו מוכרות לו. לחצן המידע בשלט גילה לו כי הסרט כבר בעיצומו. על המסך נראתה אישה, בערך בגילו, נשענת אל אדן החלון בחדר השינה שלה ולידה ניצבת, בהבעה עצובה, אישה צעירה, כנראה בתה. סמוך לשתיהן על מיטה רחבה שכב גבר. שתיקה מעיקה שררה בחדר.

6 בספטמבר 2014

רשימה 56:לתת לפני…./ד"ר רבקה נרדי, 5/9/2014

בעקבות: "מערכת הביטחון ממליצה להקל בלחץ הכלכלי על עזה" (כותרת ראשית, "הארץ", עמוס הראל, 31/8/2014)

 

"בוקר טוב אליהו" כך כותרת העיתון לתגובתו של הקורא יורם לחמן מירושלים שהגיב ביום שלמחרת על בשורת "הנדיבות" המשתמעת מאמירה זו. את המירכאות המעטרות את המילה נדיבות המעניקות לה משמעות אירונית, אני שואלת ממאמר המערכת של אותו יום המתייחס להמלצה להקל על עזה. וזה מזכיר לי משהו. לפני שנים, אולי בשנות השמונים, בעודי נוסעת במכוניתי לאנשהו האזנתי לקלטת (כן, היה פעם דבר כזה) שתוכנה עסק באמנות הניהול הטוב. הדוברת הייתה אישה, מומחית אמריקאית ידועה בתחומה. למרות שחלפו מאז למעלה משלושים שנים אני זוכרת בבהירות רעיון אחד, מבריק לדעתי, שהדגישה אותו בדבריה.

1 באוגוסט 2014

אנחנו האבות ו"פרשת האישה מקריית גת" / ד"ר חן נרדי

פורסם בעיתון "הארץ" 12 יוני 2014

 

איפה היו הורי הילדים מקריית גת?"– יש להתייחס בנפרד לאמהות ולאבות. סביר להניח שמרבית האמהות הזדעזעו כשגילו כי בניהן קיימו יחסי מין מנוכרים בסיטונות עם אישה שמצוקתה הנפשית הביאה אותה לשפל המדרגה.


אבל האבות? הגיע הזמן שנביט במראה: רבים מאיתנו בטוחים שזכותנו כגברים לחדור לגופן של נשים במצוקה ולפרוק בהן את מטעננו (לפי מחקר של האוניברסיטה העברית, בישראל מתקיימים מדי חודש מיליון "ביקורים" אצל "נערות ליווי" שם מכובס לנשים במצוקה העוסקות בזנות)....

30 ביולי 2014

רשימה 55 : כשהשקט יחזור/ד"ר רבקה נרדי, 23/7/2014

אחרי שהכול ייגמר (בערך) והשקט יחזור (עד מתי?) האם נרגע? המלחמה ליכדה אותנו, האומנם? האזנו לקולות המפרשים לנו את המצב, דאגנו, כאבנו, פחדנו, האמנו בצדקתנו, היינו שקועים עד צוואר בהבנת עצמנו וכעסנו מאוד על מי שחשב שאולי... כלומר שאולי מצבנו קשור איכשהו לכיבוש המתמשך. הס מלומר זאת. חלילה. מעשיו הנפשעים של החמאס מבטלים כול אפשרות של שיח הלוקח בחשבון מה קרה. והאומרים, הספקנים,  נתפסים כבוגדים, כראויים לגינוי, לחרם, להוקעה ציבורית. שהרי לא יתכן שנחשוב על מה שקורה בצד השני, שם, הם לא בני אדם כמונו, הם שונאי חיים, חיות אדם.....
18 ביולי 2014

רשימה 53:מהתפרקות להתרחבות/ ד"ר רבקה נרדי, 1/7/2014

 

המשפחה המתרחבת עם פתיחתו של פרק ב' בחיינו הזוגיים

רשימה מקוצרת פורסמה לראשונה באתר "ניוסטטוס" http://bit.ly/1kYcYGp

  

"בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפרדנו?

בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפגשנו מחדש, ואחרת, כדי לכונן יחסים חדשים?

יש לנו ילדים משותפים, עניינים שצריך להסדיר. האם סלחנו, כדי שנוכל לשוב ולהיות "ענייניים" זה לזו?

מה קורה כאשר אנחנו נפגשים? על מה אנחנו מדברים, ואיך?

האם אתה עדיין מרגיז אותי, בכול פעם שמכוניתך מתקרבת אלינו לקחת את הילדים?

האם את עדיין מוציאה אותי מן הכלים, בכול פעם שאני שומע מהילדים על "מעללייך"...?

האם אנחנו "נעזרים בילדינו כדי להעביר מסרים ורמזים?

14 ביולי 2014

רשימה 54: "עדר"/ד"ר רבקה נרדי 14/7/2014

כשהפצצות ניגרות מלמעלה על עזה כמו גשם שחור, וכשהרקטות עפות משם אלינו, וכשהרוח הכללית היא ש"אנחנו צודקים" אולי מוטב לשתוק. אבל גם לשתיקה מחיר. אז זהו, אני כותבת את אשר על לבי.

כבר זמן מה שאני שואלת את עצמי, ובימים האחרונים זה כבר ממש מדיר שינה מעיני - איך הפכנו בתהליך זוחל אך בטוח, לחברה בעלת אפיונים גזעניים, ימניים, לאומניים, עם שנאת ערבים וזרים, בלי בושה. כמי שגדלה על אידיאולוגיות סוציאליסטיות שנראו כחלק בלתי נפרד מהאתוס הציוני מצאתי את עצמי ״יום אחד״ עומדת נדהמת, מבוהלת, מול מציאות שאין לה דבר עם חזון העבר.

ועכשיו מבצע "צוק איתן". ושוב חיל האוויר מפציץ "מטרות" בעזה.....

11 ביוני 2014

לתת ולקבל: נתינה וקבלה ביחסים הזוגיים והמשפחתיים/ד"ר חן נרדי ד"ר רבקה נרדי

ב 4 ביולי 2014 תתקיים הרצאתנו "לתת ולקבל" 

. http:/www.dialog-nardi.co.il/Images/Files/193_1399486950000.pdf

המאמר פורסם לראשונה באתר "טיפולנט" ב26/5/2014

http://www.betipulnet.co.il/particles/

אחת התובנות היותר מעניינות על מהותה של הזוגיות המודרנית היא שתחושת הסיפוק ביחסים קשורה בעיקר לחוויה הרגשית, יותר מאשר לחלוקת תפקידים או סוגיות כלכליות. כאשר נחשפתי (רבקה) לראשונה לתובנה זו נדהמתי שכן הייתי בטוחה, בהיותי דוגלת בגישה שוויונית המעוגנת בחשיבה פמיניסטית, כי מה שיקבע את תחושת הנחת הוא, חלוקת תפקידים. בחרנו לפתוח כך את הרשימה שלנו כדי להדגיש שכאשר אנחנו מדברים על קבלה ונתינה, המשקל הגדול של חוויות אלו קשור למשמעותם הרגשית, לאופיים של היחסים.......

19 במאי 2014

רשימה 52: צלו של העבר/ד"ר רבקה נרדי, 12/5/2014

גבר ואישה שהיו פעם בני זוג והתגרשו לפני מעלה מארבעים שנה נפגשו מחדש בנסיבות משפחתיות (לזוג שנישואיו היו קצרים נולדה בת). המפגש ביניהם היה נטול אמוציות, חביב למדי, מנומס ואף לרגעים ידידותי ברמה האישית. הבית היה מלא באורחים ולאחר כשלוש שעות של סעודה דשנה ושיחות סלון עזבו רוב האורחים. בן זוגה של האישה וילדיהם הגדולים פרשו למטבח ועסקו בשטיפת הכלים ובסילוק השאריות. באותם רגעים והגבר והאישה נותרו לבדם בחדר המגורים המרווח. יש לומר שהאישה והגבר נשאו מחדש ואף הולידו ילדים. במהלך השנים הקשר ביניהם היה רופף מאחר והגבר חי בארץ אחרת.