admin

4 במאי 2007

אירוטיקה בסכנה? – הרצאת פתיחה במסגרת כנס "איזה מין שיוויון" – חלק א' / ד"ר רבקה נרדי

אירוטיקה, משאת נפש, משאת תשוקתנו, הליבה, התמצית המפעילה אותנו לגבהים ולעמקים.
האם היא בסכנה? האם השיוויון בין נשים וגברים שובר לנו את חוקי החיזור? האם אובדן הדיסטנס המסורתי בין גבר ואשה, היותו של הגבר חשוף, מוכר, שקוף, וככזה כבר לא מעורר הערצה אוטמאטית – משפיע על דינמיקת התשוקה. אותה תשוקה מיסתורית הניזונה מגעגוע, מריחוק, מאי ידיעה.

4 במאי 2007

המטרידים יעשו לך בית ספר – על הטרדה מינית של ילדים / ד"ר רבקה נרדי

במסגרת פרלמנט הנשים בנושא: "הטרדה מינית - שלב ב"  30 ביולי 2002

ההטרדה המינית ניזונה מתפיסות סטריאוטיפיות של השוני בין המינים. כל זמן שנמשיך להאמין ש'בנים' הם 'בנים' ו'בנות' הן 'בנות', נמשיך לספק מודל רע לדורות הבאים, ושום תוכנית חינוכית לא תעשה את העבודה במקומנו ילדים לא אמורים להטריד מינית ילדים אחרים. ילדים הם יצורים רכים, תמימים, השרויים עדיין בגן העדן של התום והשעשוע. שנים רבות בחרנו, אנו המבוגרים, למדר את עולם הילדות ממציאות עולמנו הרוויה באלימות על כל סוגיה, ואולי בכך ביקשנו לשכוח תמונות ילדות שלנו רחוקות, אך מעיקות. ייתכן, שהרצון להשאיר את עולם הילדות זך וטהור מסביר במשהו את תופעת ההתעלמות הבוטה בהיקפה של מורים ומורות, ה'מאבדים' את כוח השיפוט שלהם כאשר מול עיניהם מתרחשת הטרדה מינית, ובוחרים לראות בה 'שעשועי ילדות'.

26 באפריל 2007

ביקורת על : "כאילו לא היתה מלחמה" / מאת: ד"ר חן נרדי

המאמר פורסם בעיתון 'הארץ' במדור הספרים בשנת 1998

 

המאמר סוקר מנקודת ראות אישית את ספרה של ד"ר עדנה לומסקי פדר  "כאילו לא היתה מלחמה". מחקרה של פדר עוסק באפן שבו משפיעה המלחמה על עולמם של גברים ישראלים. החוקרת מצאה כי גברים רבים נוטים להדחיק ולהכחיש את השפעות המלחמה עליהם, 'לנרמל' אותה ולראותה כחלק שגרתי בחיים.
במאמר מציג נרדי את השקפתו בהקשר לשאלה האם הדחקת הכאב והכחשת  המצוקה מחלישה או מחזקת אותנו? נרדי סבור כי הכל תלוי בהגדרה מהי חולשה ומהו חוזק. "אם חוזק, פירושו להאמין שאתה חסין מהשפעות המלחמה - איני רוצה להיות  חזק" אומר נרדי וממשיך: "עבורי, ההכרה במגבלות כוחי היא חלק חשוב בהגדרת  החוזק. "כאילו לא הייתה מלחמה" מציב בפנינו מראה שבה משתקפת חולשת המצ'ואיזם הישראלי, ומזמין חשבון נפש באשר לפנטזיות לאומיות מגלומניות  של מנהיגנו".

22 באפריל 2007

גשר צר מאוד בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית / ד"ר רבקה נרדי

מאת דר' רבקה נרדי
במסגרת פרלמנט הנשים בנושא: פמיניזם עכשווי בישראל, בית התנועה הקיבוצית, 15.3.07

לאורך דורות רבים לא ידעו נשים לקרוא בשם מדויק למצוקותיהן. הן כאבו את כאב נחיתותן בחברה גברית, הפנימו את הקודים החברתיים ולא ידעו לחבר בין מצוקה אישית למצב חברתי. זו תמצית המהפיכה הפמיניסטית שקראה לדברים בשמם וידעה לומר כי במקום שיש יחסי כוח שם מתקיים עוול, שם היחסים הם פוליטיים. כל כך אהבנו והרגשנו בטחון בחיבור בין הפרטי והפוליטי עד שלא שמנו לב שמצבו של הגשר הזה אינו יציב כל כך. ההישגים המרשימים של הפמיניזם בהרבה מתחומי חיינו הסיחו את דעתנו מהמחלות החדשות של תקופתנו המאיימות לשלוח אותנו בחזרה למקום הפרטי והבודד. הכוונה לבעיות שכמעט כל אשה סובלת מהן והקשורות לדימוי הגוף, הגיל והמיניות שלה. נעמי וולף מחברת הספר "מיתוס היופי" (הקיבוץ המאוחד, 2004) טוענת בצדק שתעשיית היופי על כל ענפיה יוצרת מצב של חרדה מתמדת של האשה ביחס למראה שלה ומחזירה אותה לעצמה הפרטי כך שלא יהיה לה פנאי להשקיע אנרגיה בפעילות ציבורית הנוגעת לשינויים חברתיים. זה המילכוד החדש והמסוכן שנבנה על האשליה שהמהפיכה כבר מאחורינו.
22 באפריל 2007

שיקום אמון בין בני זוג לאחר בגידה – ההיבט המיגדרי / ד"ר רבקה נרדי

פורסם לראשונה באתר דיאלוג מאי 2007 ובאתר האגודה לטיפול במשפחה.

מעשה הבגידה הרומנטית נתפס על ידי מרבית הנשים והגברים כאקט פוגעני המערער באחת את האמון השברירי הנבנה ברוב עמל במהלך הנישואים. גם אם נגלה הבדלים מיגדריים בין תגובת הנשים לבגידה לבין תגובת הגברים (עליהם נעמוד במאמר) הרוב הגדול של נשים וגברים יגיב למעשה הבגידה בתחושת זעזוע עמוק, כאקט המפר באופן אלים את שגרת חייהם.
המאמר בוחן את ההיבטים המיגדריים של הבגידה ומציע תוכנית טיפול "בשלבים" כדלקמן:
  • שלב ראשון: ברור ראשוני של סיפור הבגידה – מתן עדיפות בזמן ותשומת לב לרגשות הכאב והזעם של הצד הנפגע/ת.
  • שלב שני: סיפור הבגידה מנקודת  המבט של הצד הפוגע/ת – הקשבה לרגשות ולרקע שהובילו את הגבר או האשה למעשה הבגידה.
  • שלב שלישי: בחינת הקונפליקט בין אהבה רומנטית לבין מחויבות ארוכת טווח – בין בחירה מודעת לבין היסחפות.
  • שלב רביעי: מסע לבחינת הקשר הזוגי טרם הבגידה – ברור צרכים, מיטענים קודמים ודפוסי התמודדות לפתרון קונפליקטים.
  • שלב חמישי: התיקון: שיקום האמון – לימוד של מיומנויות רגשיות וקוגניטיביות להתקרבות הדרגתית ומתן סימנים ברורים, התנהגותיים-רגשיים של מחויבות אמיתית.
20 במרץ 2007

שחרור מנגע הפורנוגרפיה – אתגר חברתי / ד"ר חן נרדי, שירה עמי

המסמך נכתב כחלק מהפעילות ההתנדבותית של הח"מ בקואליציה וולונטרית רחבה של ארגונים הפועלים למען איסור  על הקרנת סרטי פורנו בטלוויזיה.
20 במרץ 2007

איך הופכים נערים רומנטיים לצרכני פורנו וזנות? / ד"ר חן נרדי

המאמר מתאר את האופן שבו לומדים נערים לחקות ולהפנים התנהגות מינית אלימה. פורסם ב "על הקו" ביטאון דו שנתי של מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית גיליון מס' 8,סתיו 2005 עמ' 21-26
3 במרץ 2007

בזכות הזעקה / ד"ר רבקה נרדי

מאת ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג"
בעקבות ווכוח מעל דפי העיתון בין אסא כשר, אמנון דנקנר, שלי יחימוביץ וד"ר אסתר הרצוג
פורסם ב"דעות", עיתון מעריב 16.8.1999 .

מזה שנים רבות מתקיים טקס קבוע בשיח הציבורי בין גברים ונשים. נשים מוחות על עוול נורא שנעשה להן. הגברים, בעיקר יפי הנפש בינהם, מוחים על סגנון המחאה. העמדה המובעת בכתבה מוחה על שלילת זכות הזעקה של נשים בעקבות עוולות.