admin

המאמר מתאר את האופן שבו לומדים נערים לחקות ולהפנים התנהגות מינית אלימה. פורסם ב "על הקו" ביטאון דו שנתי של מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית גיליון מס' 8,סתיו 2005 עמ' 21-26

מאת ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג"
בעקבות ווכוח מעל דפי העיתון בין אסא כשר, אמנון דנקנר, שלי יחימוביץ וד"ר אסתר הרצוג
פורסם ב"דעות", עיתון מעריב 16.8.1999 .

מזה שנים רבות מתקיים טקס קבוע בשיח הציבורי בין גברים ונשים. נשים מוחות על עוול נורא שנעשה להן. הגברים, בעיקר יפי הנפש בינהם, מוחים על סגנון המחאה. העמדה המובעת בכתבה מוחה על שלילת זכות הזעקה של נשים בעקבות עוולות.

אילו נשים היו מחזיקות במוקדי הכוח בעולמנו האם חיינו היו משתנים לטובה?
יש שיחלקו על הקביעה הביולוגית הנחרצת ביחס להבדלים בין המינים ויביאו עדויות מחקריות הטוענות כי ההבדל בין נשים לגברים ביחסם לכוח, שאפתנות ותחרותיות אינו טמון בביולוגיה אלא בתפקידים השונים שכל מין מילא במהלך ההיסטוריה שהכשירו אותם להיות מה שהם. הטענה היא שאם נשים יכהנו בעמדות שלטוניות ויחזיקו בידיהן אפשרויות של שליטה הן לא יהיו שונות מהגברים. הוא הדין ביחס לגברים. אם ניתן לגברים הזדמנות לשמש בתפקידים טיפוליים הם יתגלו כמטפחים מזינים ומגלי רגשות לא פחות מנשים. "האמת האובייקטיבית" תישאר
שנויה במחלוקת עוד זמן רב – הביולוגיה או התרבות מעצבים אותנו?

במסגרת פרלמנט הנשים בנושא: תחרויות יופי – פורים ומעמד האשה
קצרין, 21.3.05

 

הפמיניזם שיחרר נשים במידה מסוימת מהגדרה נוקשה של התפקיד – אם רעיה ועקרת בית. הוא שיחרר אותן במידה מסוימת מהתכונות הפאסיביות שלהן, אך באופן שמחייב הסבר – הוא חיזק בתוכן את צורך ההתמכרות ליופי – על פי סטנדרטים חברתיים-תרבותיים ההולכים ומחמירים. נעמי וולף בספרה "מיתוס היופי" טוענת שאכן כך. תרבות הפורנו והפופ שהפכה מאז שנות השבעים לפופולרית יותר ויותר מסייעת בעיצוב התדמית הנשית החדשה – למעשה בהמשך הדיכוי של הביטחון העצמי הנשי ביופיה הטבעי ובמיניותה – באסטרטגיות שהולכות ונהייות מתוכחמות יותר ויותר.

"למה אתה קורא לזה 'בגידה'?" שאלו אותי גברים כאשר ראיינתי אותם לספרי 'מים גנובים". אחד מהם טען: "אני נאמן לאשתי, מפרנס, לא מבזבז כספים, הסקס שאני עושה מחוץ לנישואין, דווקא עוזר לי לשמור על הנישואין. יש לי סקס מסודר פעם בשבוע עם מישהי שאין לה כאבי ראש, ולא מזכירה לי שעוד לא הדחתי כלים כל פעם שאני רוצה מין".

"שמש האמהות הגדולה מאירה את הבית, משפיעה מחומה על הילדים ולעיתים אף צורבת אותם בקרניה. ירח האבהות הקטן נע סביב המשפחה ומאיר אותה באורו החיוור. לעיתים מתקרב הירח וגאות אבהית מציפה את הבית, לעיתים מרחיק מסלולו והשפל האבהי חושף את סלעי הגעגועים האבל והכעס על העדרותו". מתוך המאמר "להיות אבא".
המאמר מספר באפן הומוריסטי משהו, את סיפורם של אבות המתמודדים עם אתגר האבהות החדשה. מהם 'המוקשים' בדרך אל האבהות החדשה? כיצד להשתלב בטיפול בילד לנוכח הדומיננטיות של האם?   מדוע זה חשוב לילד ולא פחות מכך לאב עצמו? המאמר מציע כללים של 'עשה' ו'אל תעשה' לאבות הרוצים להגדיל את חלקם בגידול ילדיהם.