עמוד קטגוריה

ריגושים – בין דייטים להתאהבויות וירטואליות דר' רבקה נרדי* מיועד לטור "לדעתי האישית", קוסמופוליטן יולי, 2008–07–15 בחרתי בנושא זה כי הוא מסקרן אותי, לא רק כמטפלת אישית וזוגית, אלא כאדם פרטי המנסה להבין את השינויים העצומים המתחוללים בחיינו, גם בתחום האהבה. אני שואלת את עצמי האם היום, בשנות האלפיים, השתנו פניה של האהבה, ההתאהבות? האם אנחנו, נשים וגברים כל כך אחרים מנשים וגברים בדורות קודמים? הרי מאז ומעולם נשים וגברים התאהבו זה בזו,אולי בסתר (כי הזמנים היו אחרים),התגעגעו, התרגשו וחיפשו ריגושים בחייהם. נכון רובם לא יכלו בימים ההם לממש את חלומותיהם. בעולם המסורתי (שקיים עדיין בחלקים רבים של עולמנו המודרני) […]

צלו של העבר מאת ד" רבקה נרדי, 12/5/2014 גבר ואישה שהיו פעם בני זוג והתגרשו לפני מעלה מארבעים שנה נפגשו מחדש בנסיבות משפחתיות (לזוג שנישואיו היו קצרים נולדה בת). המפגש ביניהם היה נטול אמוציות, חביב למדי, מנומס ואף לרגעים ידידותי ברמה האישית. הבית היה מלא באורחים ולאחר כשלוש שעות של סעודה דשנה ושיחות סלון עזבו רוב האורחים. בן זוגה של האישה וילדיהם הגדולים פרשו למטבח ועסקו בשטיפת הכלים ובסילוק השאריות. באותם רגעים והגבר והאישה נותרו לבדם בחדר המגורים המרווח. יש לומר שהאישה והגבר נשאו מחדש ואף הולידו ילדים. במהלך השנים הקשר ביניהם היה רופף מאחר והגבר חי בארץ אחרת. ואז, […]

פתרונות יצירתיים למצבים מורכבים מאת: ד"ר רבקה נרדי, 19/2/2014 דווקא מאוד רצתה לאהוב את הילדה שלו ואפילו הצליחה במידת מה, חמלה עליה אבל ראתה בעין ביקורתית איך אביה, בן זוגה האהוב, מתיר לבתו בת העשרים ושתיים לעשות בבית כרצונה. הילדה היתה משתלטת על המטבח, שמחה ומתלהבת בניסיונותיה הגסטרונומיים וגאה ביצירתיות שלה. היתה משאירה אחריה תוהו ובוהו, האישה הייתה מתקוממת בעיקר כשראתה איך בן זוגה גאה ומאושר בבתו המוכשרת המפליאה לעשות במטבח ביתו מאכלים מורכבים. שהרי כל כך רצה שהבת תראה בבית הזה ״בית״ מעבר ל"מקום", שהיתה מגיעה אליו מעת לעת לביקור עם לינה. יום שישי היה היום "הגדול", הבת היתה […]

"בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפרדנו? בעלי לשעבר, אשתי לשעבר – האם נפגשנו מחדש, ואחרת, כדי לכונן יחסים חדשים? יש לנו ילדים משותפים, עניינים שצריך להסדיר. האם סלחנו, כדי שנוכל לשוב ולהיות "ענייניים" זה לזו? מה קורה כאשר אנחנו נפגשים? על מה אנחנו מדברים, ואיך? האם אתה עדיין מרגיז אותי, בכול פעם שמכוניתך מתקרבת אלינו לקחת את הילדים? האם את עדיין מוציאה אותי מן הכלים, בכול פעם שאני שומע מהילדים על "מעללייך"…? האם אנחנו "נעזרים" בילדינו כדי להעביר מסרים ורמזים? האם העלבון של אז שמור בכספת סודית, שרק לך, ורק לך, מפתח סודי…?" (”נישואים שניים" מאת ד"ר רבקה נרדי, […]

פרק ב' – אנחנו וילדינו מאת ד"ר רבקה נרדי, 8/9/2013 ראש השנה, חג כל כך משפחתי, מעורר ציפיות לחוויה של התלכדות משפחתית. ודווקא משום כך כל "סטייה" ממודל המשפחה הנורמטיבית מזכיר לנו את מצבנו. ועל אף שבימים אלו של עולם שמושגיו על "משפחה נורמאלית" השתנו בעליל, עדיין, אי שם עמוק בלב, בחגים "הגדולים", ראש השנה ופסח, אנחנו, רובנו כך נדמה, שוקעים באיזו נוסטלגיה לממש את החלום המשפחתי האידיאלי. ועכשיו, על רקע כמיהותינו הרומנטיות משהו נדמיין שהילדים שלנו לא יכולים לחגוג איתנו, כי בחג הזה הם עם הגרוש או הגרושה שלנו ומשפחתם. ואנחנו לבד. לגמרה לבד. מוזמנים למשפחה שלנו ומבלים את […]

מוטי נשבע שזה לא יקרה לו. הוא יהיה האבא (לייתר דיוק תחליף אבא) שמעולם לא היה לבתה. הוא יהיה רך, וגם קשה כשצריך, נדיב, אך לא יותר מידי, משתף פעולה, אוהב, מלא חום וחיבה, בקיצור אב אידיאלי שמוכיח לאהובתו, שתהפוך בקרוב מאוד לאשתו, שהוא לוקח בחשבון את הבת שלה מנישואיה הראשונים. וזאת למרות שיש לו בן משלו הגדל אצל אימו, גרושתו שתיעב וגם ריחם עליה, ילד מתבגר שמתחמק מחברת אביו. כל אימת שחשב על בנו היה לבו מתכווץ מצער, לפעמים חש תיעוב וטינה לבן החצוף, כפי הטובה שלו, אבל הדחיק. זה היה הלך הנפש של מוטי כשעקר למגוריה של רונית. […]