עמוד קטגוריה

30 באוקטובר 2008

על כתיבת הספר "להיות דולפין" / מאת דר' רבקה נרדי ודר' חן נרדי

מספר שבועות לאחר צאתו לאור של ספרנו "להיות דולפין", פנה אלינו פרופ' אדיר כהן ובקשנו לכתוב מאמר שיתמקד בתהליך כתיבתנו המשותפת. נענינו לאתגר בשמחה.
בניגוד לספר "להיות דולפין" בו לא ציינו מי מאיתנו כתב מה ( פרט למקרים בהם זיהוי הכותב/ת היה חשוב עניינית) הפעם החלטנו שכל אחד מאתנו יכתוב בנפרד.  לא ידענו לאיזו הרפתקה נכנסנו. הריהי לפניכם/ן.
30 באוקטובר 2008

קלינט קינקייד, האביר האחרון ממדיסון מאת ד"ר רבקה נרדי בתוך: "איתך בגובה העיניים", מאת רבקה נרדי, מודן, 1996, עמ' 114

בחצר ביתה ערסל קשור לשני עצים. אהבה להתערסל לקראת ערב ולחלום את חלומותיה. ערב אחד ניגשה כדרכה לערסל שלה, והבחינה בשתי דמויות – גבר ואישה מתנועעים חבוקים. מבט חטוף גילה לה את פניהם של פרנצ'סקה ושל קינקייד , ההם ממדיסון, ששיגעו את העולם באהבתם האלוהית. רצה לקראתם כאחוזת דיבוק ומצאה את שתי בובותיה של בתה.
30 באוקטובר 2008

זר יקר שלי / דר' רבקה נרדי

פרק א: המכתב
דורה אהבה ספרים מאז ומתמיד. הספר החדש על אהבה שנכתב על ידי הפסיכיאטר הנודע היה מונח ליד מיטתה. היא הניחה אותו ביום חמישי בערב על הערימה שהלכה וגבהה, עם בואה הביתה לאחר הקניות השבועיות.
בצעירותה, עוד בטרם ידעה לקרוא באופן שוטף וכבר בלעה אותם, את הספרים הקטנים והמרוטים שהייתה מקבלת מספריית גן הילדים ואחר כך ממורתה שושנה. המילה אהבה הטריפה אותה. כל כך הרבה מילים בלעה על אהבה, אולי תילמד משהו.
26 בספטמבר 2008

ריגושים – בין דייטים להתאהבויות וירטואליות

דר' רבקה נרדי*
מיועד לטור "לדעתי האישית", קוסמופוליטן
יולי, 2008–07–15


בחרתי בנושא זה כי הוא מסקרן אותי, לא רק כמטפלת אישית וזוגית, אלא כאדם פרטי המנסה להבין את השינויים העצומים המתחוללים בחיינו, גם בתחום האהבה.

2 בספטמבר 2008

להיכנס לנעליה – שיפור תקשורת עם בת זוגי

לאחר שאנו מכינים את ארוחת הערב וסועדים בכיף, אנחנו מתיישבים סביב המדורה, וכל אחד מספר על משהו טוב שקרה לו השבוע עם עצמו ועם בת זוגו. כעת, אנחנו ניגשים לנושא הערב: שיפור התקשורת שלנו עם בנות זוגנו.
18 ביולי 2008

מכתב לאישה מזרחית

שלום עדנה
תודה שכתבת. אהבתי את האומץ שלך לשים על השולחן את הדיכוי שלך כאישה מזרחית. האומץ להגיד קבל עם ועדה: אני חשה התנשאות כלפיי, ולדעת שהאמירה שלך עלולה לזכות בתגובות ציניות ומעליבות המכחישות את הכאב שלך ומכאיבות עוד יותר.
הכחשת העוולות...
18 ביולי 2008

גבריות ובחירה חופשית – המפגש עם הלם המגדר/ מאת: ד"ר חן נרדי

אגלי זיעה קטנים בצבצו על מצחי, למרות שהמזגן פעל במלוא עוזו באולם ההרצאות של בניין נפתלי באוניברסיטת תל-אביב.  מעולם לא הרגשתי מאוים מממצאי מחקר יבשים, כמו שחשתי שם, מול הלוח שעליו הציגה פרופ' איילה מלאך את ממצאיה. היה זה הלם המגדר, הלם ששינה את חיי. 
במסגרת לימודי הדוקטורט שלי בשנות השמונים נרשמתי לקורס: "הפסיכולוגיה של נשים וגברים" שניתן על ידי פרופ' איילה מלאך, חוקרת בינלאומית בתחום המיגדר (הג'נדר) (פרופ' איילה מלאך פיינס, אוניברסיטת בן גוריון , באר שבע).
18 ביולי 2008

חלוקת תפקידים במשפחה המודרנית – פנטזיה פמניסטית או ענין של צדק טבע

ד"ר רבקה נרדי, מכון דיאלוג, ינואר 2001
מוגש לפירסום בעיתון "פסיכו"


השעה שבע וחצי בבוקר. את מגלה שלילד חום די גבוה. לך מחכה כיתה, או ישיבה חשובה שהשתתפותך בה חיונית. את פונה לבן זוגך שישאר עם הילד ויקח אותו לקופ"ח. הוא מסרב בתוקף. מציע לך להשאיר אותו עם תרמוס תה... או לחילופין לקחת אותו לאימו או אימך... את מסרבת. לאחר וויכוח קצר הוא יוצא עם שורת המחץ - "את יודעת ששעת עבודה שלי שווה פי כמה משלך". זה נכון. את מוותרת בפעם המי יודע כמה, אבל בתוכך הרבה תיסכול, זעם וכאב.